שירים

אני זוכר אותך - לפינת הארספואטיקה של גלי



אני זוכר אותך -

ילד קטן ואבוד שלי,

הולך ברחובות חייו-

ומלקט מילים,

משל היו מעות עזובות

של עוברי אורח מרחמים.

מלקטן היית ,

משל אומן אתה -

אומן שמתבונן היה

מעבר לחולותיו של ים ,

בוהה אל הגלים -

שאת קולם לא שמע,

ורק לבו אמר לו-

יום יבוא ,

ואתה - תכתב.

ונשמתו הרגישה,

קלטה יותר מכל אחד אחר

את דמעת הגברת צוויגלבוים,

ניצולת השואה,

ואת יגון מנקה המדרגות-

שבא מאי שם,

והלך.

והלך.


ובתוך תוכו התנגנו

מיליון מנגינות  -

של צבעים,

ושירים ששמע-

אך בקושי,

ושאת צליליהם

נטע בתוכו.


והוא שר,

ושירתו כמו ביקשה לפרוץ

את קירות הדממה -

והיא פרצה.


ובימים של חסד

הלכה עימו -

באשר יילך איש צעיר

אל עולמו השקט.

הלא נשמע.


ואת יפי הפרחים -

בגנו הנחבא,

קידש בכוס יין ,

במדרגות כמיהה ותשוקה

של מילים.

וגעגועים.

תגובות