יצירות אחרונות
בין קולנוע למציאות (0 תגובות)
ארווין קליין /סיפורים -23/11/2024 23:55
לִרְאוֹת בַּאֲפֵלָה - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (0 תגובות)
שמואל כהן /שירים -23/11/2024 23:00
קרקס (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -23/11/2024 19:12
מַתָּנוֹת. (5 תגובות)
🐝🐝BeeBee /שירים -23/11/2024 16:43
כינור אמצע חיי (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/11/2024 12:56
הָאַהֲבוֹת שֶׁלָּנוּ (6 תגובות)
רבקה ירון /שירים -23/11/2024 12:31
שִׁיר לְעָמִית (3 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -23/11/2024 10:18
כוחו של חיבוק (6 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -23/11/2024 09:50
פוסטים
אמונה עיוורתתזהר, למילים יש משקל רב יותר ממה שחשבת, אפשר להניח
אותם עליך, ולראות איך אתה לאט לאט שוקע. בגלל זה רוב היום אנחנו עסוקים בלהתנער מהם. הם, המילים, נוצרו בשביל שהאנושות תתפתח, אך איך זה שמה
שהם עושות בסופו של יום גורמות לך רק לשקוע איתם, גורמות לחרדות שבך לרקוד עם השדים
הנמצאים בתוך תוכך. אדם מגיע לבגרות ברגע שהוא מפנים את המילים שאמרו לו
באמת. אך מה זה באמת בגרות? אני יודע שבגרות בסך הכל זה המבחן שנכשלת בו כשסיימת
את התיכון. רוב מכרך אוחזים באותה בגרות, והתקדמו איתה הלאה. ואילו אתה, ורק אתה. נשארת עומד במקום, מסתכל עליהם הישר
מאחור. מנסה להיאחז בתקווה של הבוקר, שבא כל יום ואומר לך ' היום זה יום חדש
בשבילך'. אך כל יום שקם משאיר אותך לישון, ואתה מפחד להתעורר.
מפחד להביא לאמת להתחלחל בעצמך . אך מה זאת 'אמת' בעצם? אמת זה כל מה שהפוך מהשקר שרוב
האנשים מאמינים בו וחיים איתו. רוב מכרי חיים בשקר של עצמם ואילו אתה באמת של עצמך
שזהו השקר הכי אמיתי שאתה מכיר בו .
אולי מחר יגמרו המלחמות וקופים עם חצוצרות
ינקו את הרחובות.
זה לא סוד שאתה כבר ילד גדול, אתה יושב במסדרונות ורואה אנשים יותר גדולים ממך מנקים
את החלונות הראווה של אנשים שהם יותר קטנים ממך לכלכו. ואת החלונות של הבית שלי אני הוא זה שמנקה אותם, מוריד מהם את כל הגרגרי חול הקטנים שנדבקו עליהם. ואתה בסך הכל ילד קטן שרוצה לראות את הסדרה שלו ולהעלם
בים השטויות הגדול שמלווה את חייך. אפילו בגוף שלישי אתה נשמע כאילו יש לך עוד הרבה מה
להגיד, אבל המילים, תובעות בתוך תוכך, גורמות לך לרצות להיות
יותר כבד ממה שאתה כבר. והפכת להיות כבד, פעם היית קל יותר, אך מאד גמיש. כשהרוח הייתה באה מאחור לא היית מתקפל, היית כמו גזע עץ
חזק יודע לעבור כל סופה שהייתה מגיעה מכל מכיווני היקום ומנתב אותה לדרך שלך. אבל עכשיו הפכת להיות חלוד בתוך הגוף החלוד של עצמך, האופטימיות האינסופית שהיית לך ברחה ומצאה לעצמה אינסוף
אחר שיוכל לקבל אותה בזרועות פתוחות יותר. כאילו האופטימיות הייתה ילדה קטנה שבסך הכל רצתה גוף
שיאכיל אותה בסוכריות לפני השינה. אך הסוכר שלך הגיע לעודף ויום אחד התנופף גם הוא ברוח .
מילים מילים ואת משמעותן , יבוא לו גל לשטוף אותן
אולי זאת רק תקופה. אולי זה רק אני. אולי כל הרצפות בעולם באמת עקומות ואני ההולך ישר צועד בזהירות על פני תהום כמו אבן מתגלגלת שעומדת במקום .
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |