שדות הפרגים

שדות הפרגים 

הָיִיתִי יַלְדָּה קְטַנָּה מְאוֹד בְּאוֹתָהּ פַּעַם רִאשׁוֹנָה שֶׁ

רָאִיתִי קֶשֶׁת בָּעֲנָנִים, הִוּוּ גֶּשֶׁר מֵעַל כָּל הַפְּעָרִים,

פִּכְּחִים וְשִׁכּוֹרִים, עֲנִיִּים וּשְׁאָר הַסְּקָלָה, כְּאִלּוּ

כֻּ-לָּ-נוּ נְטוּעִים בְּמַרְבָד וְהוּא שְׂדוֹת הַפְּרָגִים, לַמְרוֹת

הֵעָדְרָם שֶׁל הַקּוֹסֵם, דּוֹרוֹתִי, טוֹטוֹ וְהַמְּכַשֵּׁפוֹת, וְ

לַמְרוֹת הַכֹּל כֻּ-לָּ-נוּ שִׁכּוֹרִים חַיְכָנִיִּים לְמַדַּי. גַּם

הַיּוֹם (אֶתְמוֹל: יֵשׁ לְדַיֵּק) הָיוּ הַקֶּשֶׁת וְהָעֲנָנִים תְּלוּיִים

מֵעַל הַגַּגּוֹת שֶׁהִלְבִּינוּ, גַּם אֶתְמוֹל וְגַם הַיּוֹם (וְגַם

מָחָר) הָלַכְנוּ וְנֵלֵךְ גַּם שִׁכּוֹרִים גַּם חַיְכָנִיִּים סְפוּגֵי

פְּרָגִים, וְכָךְ נָקֵל עַל חֲצִיַּת הַמְצִיאוּת

.

.

- זֹאת לֹא פִּרְסֹמֶת לְקָנַבִּיס

זֹאת הָעַיִן הַפְּגוּמָה שֶׁ

רוֹאָה וְרוֹאָה בְּלִי

לְעַפְעֵף    

.

רבקה ירון