פגישה

   "נושא: פגישה. מקום: מ45מ37מ11מכע. זמן: :ייייי:שש:דד:שש" 

   ההודעה המוצפנת הבהבה חליפות.

   יושב במסעדה, לא רחוק מהדלת האחורית, ליד שולחן מתכת אפלולי, ופניי לכיוון דלת הכניסה.

   מסעדה נקיה ופשוטה למראה, אבל האוכל מריח מעולה. מרגיש את הרעב מציק ותוהה עוד כמה זמן יהיה עלי לחכות.  

   נדבק לי השיר הזה של שלמה ארצי.

   גם ככה זה מעצבן שנדבק שיר, אבל כאשר אסור אפילו לחשוב בעברית, זה יכול להוציא מהדעת...

   "...רמותקונטרול לוקינג פר...", מנסה להדביק מילים לועזיות מגוחכות לניגון, כדי להוציאו מהמערכת. ללא הועיל.

   מביט בהחבא בבחורות הנכנסות למסעדה, נעזר בהשתקפותן במראות שונות מסביב. מנסה לנחש מי ה"מאושרת", שנבחרה להצטרף אלי לירח-דבש, במזרח התיכון. 

   בחורה מרשימה, גבוהה בעלת שיער שחור אסוף בקפידה, נכנסת ומביטה סביב. לבושה בחליפת עסקים המדגישה את גזרתה המושלמת. למרות האיפוק, לכאורה, יופיה בוער בעוצמה כזו שאני נאלץ להסב את מבטי. ניתן לחוש כיצד כל היושבים, כולל הבחורות, פונים לעברה. היא מתקרבת לעברי, נעצרת, מביטה סביב. מרגיש את הדופק עולה וזיעה טורדנית עוקצת את מעלה הגו. לבסוף היא נמלכת ומתישבת בשולחן אחר. אנחה לא רצונית משתחררת מחזי. 

   הזמן חולף לאיטו. אט, אט נרגע וכבר מתחיל לתהות אם אני במקום הנכון. המלצרית באה כבר פעם שלישית, לשאול מה רצוני. הפעם מזמין בירה קרה, למרות שלראובן בטח היה כבר מה-לומר, או יותר נכון, להביט-במורת-רוח. 

   בדיוק אז נישמע קול דק באנגלית מאחורי, "לא יכולת לחכות, מה?".   

   לצידי עומדת בחורה בעלת קומה ממוצעת, לא ספורטיבית במיוחד למראה, שיער חלק ובהיר, מסופר קצר וקופצני, כמעט נערי. בעלת מראה מזרח אירופאי רגיל למדי. נחמדה לעין, נראית כבת עשרים לכל היותר. בוודאי האחרונה שהיתי מעלה על דעתי. ניסיתי למקם את המבטא שלה. לא אנגלי ולא אמריקאי אולי אוסטרלי או דרום אפריקאי.  

   מביט בעיניה הגדולות החומות, כהות מידי לגוון עורה הבהיר. במבט ראשון לא הייתי שם אליה לב כלל, אבל לאחר מבט בוחן של יופיה הצנוע או המוצנע, היא יפהפיה מדהימה, ללא ספק. מענין איך שכנעו אותה להשתתף במבצע, היא לא נראית כמו אחת שזקוקה למשכנתא, הירהור מר התגנב לליבי. 

   "נו למה אתה מחכה?", אומרת בחיוך שובה לב, חושפת שינים מושלמות. 

   מרגיש את הדם מציף את פני. שלושה חודשים של חזרות והנה בהצגת הבכורה, אני שוכח את כל הטקסט. אילו רק נתנו לי תמונה או תיאור של בת-זוגי, הייתי יכול להתכונן לתפקיד טוב יותר. כמובן שלא יכלו לעשות זאת, מסיבות ברורות.