הגורל כעכביש

אך קורי העכביש של החיים פחות מתוקים מן הסוכריה . 

מעורר מחשבות: הגורל טווה את הכורים שלו כמו עכביש בשלל של דברים. תודה רבה לך איילה היקרה, יום טוב.

קורים רבים לו

טוויתם מעדה אומן

הגורל מתואר כעכביש שמטווה רשת של "קורים" (חוטים), וכל חוט כולל רגשות, רצונות, חובות, זכויות, מעשים ומילים – כל מה שמרכיב את חיינו. כמו סוכריות שעוטפים ושומרים, גם התחושות והחוויות שלנו נשמרות כך לדורות, נעטפות בתוך רשת הגורל.

המסר המרכזי הוא שהחיים שלנו – על כל פרטיהם, רגשותיהם ומעשיהם – הם חלק ממארג גדול שנטווה ביד בלתי נראית. אין דבר מקרי: כל חיוך, מבט או מעשה נעטף ונשמר, והוא חלק מההיסטוריה האישית והאנושית. השיר מביע כבוד למורכבות החיים ולרגעים הקטנים שמקבלים משמעות בתוך הרשת הגדולה של הגורל והזמן.

יפה כתבת אילה יקרה.

סופ"ש רגוע ושקט וחג שמח

שמוליק

ואנחנו טווים רגשות בעלי צרכים אנושיים

כסוכריה לדורי דורות 

חג שמח אהובה