חושך מוחלט, על סף ההכרה ספק חלום, ספק מציאות, אני חש אותך נצמדת אלי...>>>

   נסענו מספר שעות ללב השממה.

   מחפשים מקום מבודד, כדי לבדוק את הציוד, וללמוד כיצד להפעילו בצורה מושלמת.  

   נוסעים ונוסעים. נהנה מביצועי השטח של האופנוע החייתי. רואה דיונה תלולה ומחליט לראות מה הוא באמת מסוגל לעשות. נותן גז, מאיץ ומזנק במעלה התלול. איזה תחושה נהדרת. מגיע לפסגה ונעצר. האופנוע משתעל ונחנק. מנסה להפעילו מחדש. גמגום קל ונחנק מחדש.

   מוציא את ארגז הכלים בהתרגשות ומתחיל לפרק את המכונה לגורמים. מאז שגיליתי את הלגו והמכנו, בגיל שלוש, אני מכור לפרוק והרכבה. איזה כייף.

   סיימתי לפרק. הכל נראה כשורה, חוץ מקצת עודף של שמן בפילטר ובקרבורטור. שוטף אותם. מנסה לאתר את מקור הבעיה, שלא אצטרך לשטוף אותם שוב כל מאה ק"מ. כל האטמים נראים כשורה. בודק את השסתומים ואכן אחד הקפיצים נשבר.

   איפה אמצא קפיץ באמצע המדבר. מביט בלוֹאִיס. חבל שבחורות בימינו, כבר לא משתמשות בסיכות ראש.

   "אוכל לחפש בחפצייך, אני צריך לאלתר משהו", שואל אותה בהיסוס, מודע היטב לחוצפה שבבקשה. בכל מצב אחר לא הייתי מעיז, אבל לאחר שממילא כבר סרקו את חפציה האישים בבידוק, ובשל המצב הדוחק, הרשיתי לעצמי להיות נועז.

   "תרגיש חופשי, אבל אין לי חלקים לאופנוע אם זה מה שאתה מחפש", עונה באדיבות, שנשמעת מעט מודאגת ולחוצה.

   מסתכל בין חפציה, מעט בגדים ותמרוקים, לאפ-טופ וחבילת ניירות מהודקים. שום דבר יוצא דופן. ואז, בינגו, רעיון עלה בראשי.

   "אני יכול לקחת את מהדק-הנירות בבקשה", שואל בנימוס.

   "אוקי, אבל אם הניירות יתפזרו אתה רודף אחריהם בכל המדבר", עונה בהתחכמות.

   אילתרתי קפיץ מהמהדק, הרכבתי הכל במהירות ולשמחתי האופנוע חזר לחיים.

   הקפיץ המאולתר הזה צריך להספיק לעשרת-אלפים ק"מ לפחות, ואחר-כך זה כבר בעיה של חברת ההשכרה.

   "עכשיו אני מבינה שלא רק בגלל הפנים  היפים שלך, איתרו אותך למיבצע - מקגיבר", שיגרה הערה, ספק עוקצת, ספק מפלרטטת, לעברי. 

   הבטתי בה מבולבל, אבל רק חיבה והערכה ראיתי בעיניה. מענין מאיזה סיבה איתרו אותך, מלבד הפנים היפים שלך, הרהרתי. 

   איתרנו גבעה חשופה עם עץ בודד. התמקמנו בצילו והפעלנו את השלט על העלמות. התרחקתי כמה עשרות מטרים מהמקום כדי לבחון את התוצאות. "לואיס" והאופנוע אכן נעלמו בתוך הולוגרמה של חול ואבנים, אולם יחד איתם נעלם גם העץ. 

   חוששתני שמי שמכיר את הסביבה, מיד יבוא לבדוק את פשר העלמותו של עץ בודד. 

   התרחקנו מעט מהעץ והתמקמנו שוב. הלכתי לבחון את התוצאה שנית. 

   הפעם, לתדהמתי, הופיעו שני עצים זהים על הגבעה. 

   מתוסכלים מהמכשיר המ...[מזוין] עברנו לאיזור אחר, טרשי, חשוף ומשעמם, לעשות עוד ניסיון אחרון לפני שאנחנו מוותרים על כל הענין וזורקים את הז...[זבל] הזה לפח.  

   מתמקמים, מפעילים, ושוב אני הולך לבחון את התוצאה. 

   בודק בחוסר אמונה וראו איזה פלא - ההיעלמות היתה מושלמת. 

   סוף-סוף עמדתי על אופן השימוש במכשיר המ...[מוזר] - כדי להעלם עליך למצוא שטח חד-גוני ומשעמם ככל האפשר. מקום אפרורי שאף אחד ממילא לא יביט לעברו...

 המכשיר כנראה משכפל את השטח מצדדיו, באיזשהו אופן מיסתורי, ומקרין הולוגרמה זהה כדי להעלם בסביבתו תוך שמירה על תאורה מתאימה ועדכון התמונה בפרקי זמן קצובים. 

  כעת הכל היה מוכן לקראת ההגעה אל מתקן-היעד.