שירים

על אדן החלון

 על אדן החלון  / משה ר. אזובי

 

יושב על אדן החלון נועץ אצבע בפה

יונק בכל כוחו מרגוע ומרפא

רגליים מקופלות מביט אל המראות

ילד קטן ונוגה מפליג בחלומות

 

מכונית שעוברת כמו מחשבה

לא מתעכבת קשה לתפוס את רובה

אנשים ללא פנים שחולפים מתחתיו

ניירות מתעופפים ברוח הסתיו

 

ההרים מרחוק ברורים ורחוקים

מעלות מורדות ירוקים מוריקים

גגות הבתים לבנים ונמוכים

מרפסות עם יושבי כורסאות שנחים

 

יוצאת הרכבת האחרונה לירושלים

בין הערביים עוזבת עם קרונות שניים

בצפירה ארכה מכריזה לסגור מעבר על פסים

למכוניות אנשים עגלות רתומות לסוסים

 

יורד הילד אל הרצפה הקרה

מניח מסילות תחנות בשורה

סוגר מעגל מחבר סוללות 

רכבת טסה אל הרים וגבעות

 

עוצרת הרכבת בכל התחנות

עולים נוסעים מחפשים מקומות

יורדים נוסעים פותחים בצעידות

נשארים אלו שמחכים לבאות

 

המשיך לשחק עד נגמרה הסוללה

חזרה הרכבת למקומה כהרגלה

חזר לחלון  להביט במראות החשכה

איך אורות נדלקים מחייכים בשמחה   

 

 

כל הזכויות שמורות © למשה  ר. אזובי

תגובות