הָאָבִיב/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                              31.3.2012

העונה המועדפת עלי 

כִּי-הִנֵּה הַסְּתָו, עָבָר; הַגֶּשֶׁם, חָלַף הָלַךְ לוֹ.

הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ; וְקוֹל הַתּוֹר, נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ.

הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ, וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ

( שה"ש ב' יא-יג)

הָאָבִיב/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בֵּין הַחֹרֶף לַקַּיִץ,

הָאָבִיב הוּא קָצָר.

זֶה מְאַחֵר לַעֲזֹב,

וְזֶה נוֹגֵס בּוֹ מְעַט.

עֵצִים עֲרוּמִים,

לָבְשׁוּ שׁוּב עָלִים.

בְּשָׂדוֹת יְרוֹקִּים,

פּוֹרְחִים אִרוּסִים.

סִימָן בּוֹלֵט וְצִבְעוֹנִי,

אָנוּ בָּאָבִיב נִמְצָאִים.

הָאָבִיב הֶחָבִיב,

שׁוּב נִשָּׂא בָּאֲוִיר.

הָאָבִיב שׁוּב חָזַר,

עַל שְׁלַל רֵיחוֹתָיו.

הָאָבִיב כָּאן,

עַל שְׁלַל גְּוָנָיו וּצְבָעָיו.

הָאָבִיב הוּא לִבְלוּב,

הָאָבִיב הוּא פְּרִיחָה.

הָאָבִיב הוּא חִדּוּשׁ,

הָאָבִיב הוּא צְמִיחָה.

עוֹנָה מַקְסִימָה,

שֶׁל רֵיחוֹת וּמַרְאוֹת.

הָאָבִיב הַנִּפְלָא,

חֲגִיגָה לַלְּבָבוֹת.

שָׁבוּעַ טוֹב

אָבִיב שָׂמַח