בִּנְתִיבֵי הַפַּארְק / נסים פרנקו

בָּא מִנָּתִיב לֹא מְסֻמָּן

אֶל הַפַּארְק הַמוּפְלָא

לֹא הָיְתָה שׁוּם תְּחוּשָׁה לַזְּמַן

אַךְ עֵינוֹ אֲפֵלָה

נְתִיבֵי הַפַּארְק קָרְצוּ לוֹ

בָּהֶם צַעַד , וְנָח

קוֹלוֹת תְּהִילָּה קָרְאוּ לוֹ

אָגַד וְנֶאֱנַח.

רָתַם עַצְמוֹ לְקָרוֹן אִטִּי

בָּלַם בַּתַּחֲנוֹת

בָּחַר נָתִיב שֶׁדַּרְכּוֹ יֵיטִיב

כָּמַהּ  לוֹחֵשׁ עַנּוֹת

נָשָׂא עֵינָיו לָרָקִיעַ

בִּפְאֲתֵי הַפַּארְק

זוֹהַר אֶל פָנָיו הֵגִיחַ

עֵת מַשָּׂאוֹ פָּרַק.

שָׁב אֶל נְתִיב הַהַתְחָלָה

לַהִיסּוּס הַנָּעִים

לֹא עוֹד הָיְתָה בּוֹ חַלְחָלָה

וְאֶת קוֹלוֹ הִטְעִים

סוּמָא בָּא , וְאִלֵּם יֵצֵא

מִן הַפַּארְק הַקָּסוּם

כָּל הַבָּא חוֹצֶה וְיוֹצֵא

רַק הַנּוֹי בּוֹ

יָשׂוּם.