פְּרָחִים שֶׁנוֹבְלִים.

לְבֵנָה לְבַרְזֶל בֵּין גִדְעֵי עֳנָפִים,

הוֹלֵם קוֹל פָּטִישׁ מַסְמֵרָיו.

וְהָטֶבָע סָבִיב, כְּמוֹ בִּנְיָן שֶׁל קְלַפִים

נֵאֳסָף אֶל קִבְרוֹת אָבוֹתָיו.

וּמָה מְקַרְקֶרֶת תַּרְנְגוֹלֶת בְּלָהָט,

וְכַלְבִּי מָה יִנְבַח אֶל בֶּטוֹן?

הֵן פָּעַם טִיַילְתִי כִּמְעַט מִבְלִי דָעַת,

בִּנְתִיבֵי נַפְתוּלֵי הַקִישׁוֹן.

וְעוֹלָה עוֹד קוֹמָה לְאִיטָה לָה צוֹמָחַת,

כְּבָר נוֹגָעַת שָׁמַים תְּכוּלִים.

אֲדְמָת רֵאשִׁית עַל מִשְׁכָּבָה לֹא נָחָה,

וְנוֹפִי רַק פְּרָחִים שֶׁנוֹבְלִים.