אֲהָבוֹת  פּוֹרְחוֹת

                                                                           נסים  פרנקו

אַחְח, מַה חַדָּה הִיא תְּבוּנָתֵךְ

בְּרַם, מָה רַבּוּ סְפֵקוֹתַיִךְ

אֵין זֹאת כִּי רַכָּה תְּמוּנָתֵךְ

וְאֵין קוֹל מִשְּׂפָתַיִךְ

כּוֹבֶשֶׁת וּכְבוּשָׁה לְלֹא מוֹצָא

אֲפוּפָה בְּחֶרְדוֹתַיִךְ

תָּרָה הַאִם שְׁבִילֵךְ בַּנִּמְצָא

הַתֵלְכִי בוֹ בִּשְׂדוֹתַיִךְ

עוֹרִי נָא לִבְשִׁי עַזּוּת פָּנַיִךְ הָסֵבִּי

עֵינֵךְ אֶל תּוֹכֵךְ לִצְפוּנוֹתַיִךְ

וּדְלִי מִרְקָם אוֹשִׁיוֹתַיִךְ

הַ נַּ עֲ לְ וֹ ת

אֲשֶׁר לֹא תוּמַרְנָה בְּאַהֲבוֹת

שָׁוְא אֲהָבוֹת פּוֹרְחוֹת כְּמוֹץ אֶל

מוּל גִּיחוּכֵי הַחַיִּים

שְׁבִי בֵּין הַמְּקוֹרוֹת בֵּין הַקּוֹרוֹת

הַזְּקוּפוֹת הַתּוֹמְכוֹת בַּתְּבוּנָה

תְּבוּנַת נָשִׁיּוּתֵךְ

וַאֲשֶׁר אֵין בַּנִּמְצָא נִשְׂגָּבָה

הֵ י מֵ נָּ ה.