א י ן מ נ ו ס

אֵין  מַנוֹס

נסים  פרנקו

"מוֹצֵא עַצְמִי כָּךְ, בּוֹהֶה בֶּחָלָל

וְאֶבֶן הָשַׁיִשׁ, כְּמוֹ עוֹלָה מִתּוֹךְ עָנָן

וְצוֹנַחַת בְּכוֹבְדָה עַל לִבִּי הַאוּמְלָל

וּפָנֵיךָ בְּנִי חֲרוּטוֹת בּוֹ בְּצָלְמָן.

וְהִנֵּה אַתָּה עַל בִּרְכַּי מְטַפֵּס

יָדֶיךָ הַקְּטַנּוֹת אֶת שְׂעֲרִי פּוֹרְעוֹת

עַל גֵחוֹנְךָ אֶת דָרְכֵּךָ מֶפָלֵס

וְאִמְּךָ בְּנִי, לֹא שְׂבֵעָה מִן הַמַּרְאוֹת

אֶתְמוֹל יָצָאתָ אֶת הַבַּיִת

חָבַקְתָּ, נָשַׁקְתָּ, אָמַרְתָּ שָׁלוֹם

הָיִיתָ כֹּה גֵּא בְּמַדֵּי הַזַּיִת

וְאָנוּ, נוֹתַרְנוּ עִם תִקְוָּה וַחֲלוֹם

כֵּן בְּנִי, זֶה חוֹזֵר כְּמוֹ שָׁיִט

וְאַתָּה שָׁם בָּרוּחַ בַּשָׁרַב, בָּכְפוֹר

וְאֵין עָלֶיךָ כְּסוּת אֶלָּא, עָפָר וַאֱבֶן

טֶרֶם הוּרְגָלְתִּי לִחְיוֹת בְּאָפוֹר

שְׁפוּפָה רוּחִי הָמְעוּנָה, מְסָרֶבֶת

בֵּן יְקָרוֹת מִנוֹפֵת וּפָז

אָנָה מִכָּאן עוֹד אֶפְשָׁר לָלֶכֶת

עוּל יָמִים שָׁבַקְתָּ, וְכֹה עַז

וְעֵינֵינוּ דּוֹמְעוֹת, כְּאִילָן בַּשָׁלֶכֶת

אֵין מַנוֹס בְּנִי, מִכּוֹבֵד הַשְׁכוֹל

וְאֵין נֶחָמָה שֶׁתָּקֵל הַכְאֵב

אֵין לְהָבִין אָבְדָּן כֹּה גָּדוֹל

וְאֵין שָׁלְוָּה, לַלֵב הַרָעֵב -

נוּחַ בְּשָׁלוֹם לְמַעְלָה בֵּן

כָּאן אָבִיךָ

הַנִּפְרָד בִּכְאֵב."