אַהֲבָה אַחֲרוֹנָה

אַהֲבָה אַחֲרוֹנָה

הַתְּכֵלֶת הַזֹּאת בְּאֳדְוַת עַנָינֶיהָ,

הַבָּתִּים הַנּוֹשְׁמִים לוֹבֶן מוּכָּר,

הֵם מַרְאוֹת וְרֵיחוֹת שֶׁנִּשָּׂא בְּדָמֵנוּ –

עֲיֵפִים וגוֹנחִים בִּשְׂדֵרוֹת הַמַּסָּע.

וְאִם יִפֹּל עָלֶיךָ פֶּתַע עֶרֶב מְשֻׁגָּע שׁוֹתֵק,

בְּהִתְעַצֵּם בִכְיוֹ תָּמִים לִפְרֹץ מִבַּעַד עָנַנָיו

- אֱמוֹר שִׁבְחוֹ, הַצהֵל פָּנָיו בַּיַּיִן וּבְּפַת,

נְשֹׁם רֵיחוֹ רַחוּם עַד כַּלּוֹת, עַד שַׁחַר וְטלָלַיו.

כָּל עוֹד בְּךָ חֶסֶד לַאֲהָבוֹת חֲסֵרוֹת שַׁחַר,

לְהֶמְיָת לֵב סַלְחָן הַנּוֹפֵל שׁוּב חָלָל,

לַהֲפִיכַת קְרוֹנוֹת וּתְשׁוּקָה לֹא שׁוֹכַחַת -

אַתָּה אוֹמֵר ...

אֵלִי –

עוֹד אָהֲבָה אַחַת אַחֲרוֹנָה – אָנָּא,

רַק עוֹד אָהֲבָה אַחַת וְדַי. ..!