חזרה ליצירות
שירים

כְּמוֹ תְּמוּנָה

נורית ליברמן | (07/05/2015 15:29) | 84 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל



כְּמוֹ תְּמוּנָה


השמים הוֹרִיקוּ באור הדימדומים

שירדו על העולם

שדות נצנצו באור החיוור

החשכה ירדה לאיטה

תחילה עטפה את ראשה

אחר כך חיבקה את ברכיה

ואז נעלמו כפות רגליה

שנגפו בדרכים המשובשות

בן צעדה

כוכבים היו זרועים בשמים

מדי פעם נפלו אחדים מהם

היא התרחקה מאנשים

והם הפכו לחלום

הם היו סיפור אגדה

היא נשאה אותם בתוך לבה

כמו תמונה

אך בלי המשך של חיים.


תגובות

חזרה ליצירות