יַעְרַת הַדְּבַשׁ

                                                                    נסים  פרנקו

אַחַת הִנָּךְ אֵין שְׁנִייָּה לָךְ

אִתָּךְ פּוֹעֵם הַלֵּב

                                                 כִּי רוּחִי עוֹדָה שְׁבוּיָה בָּךְ                   

וּכְשֶׁאֵינֵךְ, כּוֹאֵב 

חֵיקֵךְ הַחַם כַּר לְרָאשִׁי

וְהֵיכָלֵךְ  מִבְצַר

אַף כִּי  מְנָתִי בְּאוּשִׁים

אַתְּ עֲבוּרִי אוֹצָר

קוֹלֵךְ  כַּזָּמִיר בָּאָבִיב

וְאָזְנִי לָךְ כְּרוּיָה

נוֹעַם מַגָּעֵךְ לִי רָבִיב

נַפְשִׁי לָךְ הוֹמִייָּה

מִי ייִתֵּן לִי אֵבֶר יוֹנָה

וְאֶדְאֶה אֶל קִרְבֵּךְ

וּבָךְ תָּרְוֶּה הִיא צִימְאוֹנָהּ

מִיַּעְרַת דִּבְשֵּׁךְ

מֵעַל יְצוּעֵךְ מַלְאָכִית

הַשְׁקִינִי מִכַּדֵּךְ

אֲנִי הוּא אֲשֶׁר לוֹ חִכִּית

הַשּׁוֹחֵר לְעָבְדֵךְ.