שירים

גינוי

גִּינּוּי

נסים  פרנקו

כְשֶׁהַרָקֶּפֶת הִשְׁפִּילָה רָאִיתִי

בָּבוּאַתִּי הָמְכּוּוֶּצֶת

לְמַרְאֶה הַבְּרוֹשׁ לֹא הָעַזָּתִי

לְהָרִים רֹאשׁ

כְשֶׁגַּל הִתְנַפֵּץ אֶל צוּק הָקִיהָיוֹן

חַשְׁתִּי רָגוּעַ

גִנִּיתִי טֶבַע שֶׁגָּבַר עָלַי

שֶׁהֱעֶמִידָנִי בּוֹשׁ

גִנִּיתִי אִישָׁהּ בְּשֵׁלָה עֵירוֹמָה

שֶׁתִרְגֵּלָה בַּחוֹף

גָּרְמָה סְעָרָה בְּרוּחִי עַד כִּי

שַׁעֲטְתִּי לַמַּיִם

נּוֹתָר גִּינּוּי מַחֲרִיד וּמַחְדִּיר

לָבוֹץ הַתוֹבְעָנִי אֵלָיו

נִכְנַסְתִּי

שׁוֹלָּל בּוֹץ הַתַּאֲוָּה וְהָאַהֲבָה

אֶל בַּת זוּג

נְעוּרָי

אֲשֶׁר שָׁנִים רַבּוֹת יָדָעְנוּ

אוֹתָנוּ כָּלִיל

וְהַיּוֹם אֲנִי מְגַנֶּה אֶת הָאַהֲבָה

שֶׁזּוֹ מִילָה -  שֶּׁנּוֹתַר

מִמֶּנָּה רַק

מִיל.

מִי.

מ.

 

תגובות