אנשי אוטובוס ואנשי רכבת

חשבתם פעם לתומכם מה זה איש אוטובוס לעומת איש רכבת? מה זה אומר?

איש אוטובוס זה איש עממי יותר, הוא איש של ה-6.90, הוא האיש שלא מפריע לו לשבת עם רגליים בספסל האחורי בצד שמאל במקומות של הארבעה אנשים. הוא איש שקם כל בוקר ויודע מתי האוטובוס מגיע ואיזה תחנה הוא צריך לרדת, הוא איש שלא אכפת לו לדבר עם הנהג ולהגיד לו בוקר טוב, זה איש שלא מעניין אותו האם להתאפר בבוקר באוטובוס או לאכול ארוחת צהריים, ערב ובוקר ובמקרה הכי קשה זה להתגלח (כן, כן!) הוא איש שיודע בוודאות מיהו הנהג שלו ויודע מתי צריך להתערבב או להתמעט. זה איש עם הרבה חכמת רחוב, האדישות שלו מתה כשהוא נולד, זה איש שמתי הוא רואה אוטובוס הוא ישר רץ עם חיוך על הפנים כאילו הוא נמצא בעושר רב או שהוא הולך להשיג מליון דולר על האוטובוס עצמו וכשהוא משיג אותו זה אושר עילאי, זה איש שמתי שהוא נמצא בשוליים הוא תמיד יהיה במרכז. זה איש שאכפת לו מה יגידו עליו כי הוא שייך לעם אבל בכל זאת עושה מה שהוא רוצה. זה אותו בן אדם שכשהוא נמצא לבד באוטובוס הוא מרשה לעצמו להרגיש מלך, זה אותו בן אדם כשבאים אנשים לאוטובוס הוא לא רוצה שיישבו לידו וכשהם יושבים במקום אחר הוא מתבאס, כי הוא חושב שיש משהו מסריח אצלו. זה אותו בן אדם שכשהוא רואה מספרים הוא מיד משייך אותם לקווי אוטובוס. זה אותו בן אדם שזוכר שהיה פעם את הכרטיסיות ועכשיו ישנו כרטיס חכם. זה אותו בן אדם שיודע שאוטובוס זה הרכב העממי ביותר בארץ.

איש רכבת זה האיש של האליטות, זה איש של הסכומים הגבוהים, זה איש מכובד עם העניבה שלו והתיק של האיש העסקים. זה האיש שיכול להביא איתו מיקרוגל ולחמם את הארוחת צהריים, זה אותו אחד שבא עם המשפחה לטיול בפרברי הארץ ומתלהב מהנופים. זה הבן אדם שכשהוא נרדם הוא לא שוכח איפה לעצור, זה אותו אחד כשהוא בא לרכבת הוא נכנס ברוח סערה ומתיישב בנוחות מירבית כי הכיסאות נוחים. זה איש שיכול להביא איתו מזוודה, תיק, צ'ימידן ואפילו את הכלב שלו למסע ביחד, זה איש שאכפת לו מה אומרים עליו, זה בן אדם מאוד רגוע, שליו, מאופק, מסודר, מגולח למשעי וכן גם משקיע בחיצוניות שלו לעומת הפנימיות שלו. זה אותו אחד שיכול לדבר איתו על המדד של הדאו ג'ונס לעומת הנסדק, לשחק איתך שח-מט ולנצח, זה אותו בן אדם שיכול לראות סרטים שלמים ברכבת. האיש הזה הוא איש של הספריות והמוזיאונים לעומת האיש של של הכורה פחם. אותו בן אדם הוא הממהר, דופק ספרינט אחוז אמוק ולא מרגיש שהוא נמצא בתוך מערב עצומה של אנשים ממהרים בדיוק כמוהו, מעונבים ומסודרים. זה אותו אחד שכשאתה שומע שבאה הרכבת אתה נעצר, הולך באלגנטיות ממשיך לעבר היעד הבא והוא הדרום הרחוק. הוא איש שאוהב מסעות שלמים וארוכי טווח.

אבל אותם אנשים כשהם באים לבית שלהם הם בדיוק אותו בן אדם, בין אם זה האוטובוס או הרכבת. הרכב משנה אדם.