לא יודע מה לעשות עם המילים

לא יודע מה לעשות עם המילים שנותרו בידיי

אולי תשתמשי בהן את

המילים האלה, שאני מחזיק בכף היד שלי

אף אחד לא יכול לגעת בהן מלבדך

לא יודע מה לעשות עם האמת הגדולה

היא ננטשת בשולי השביל

לא יודע אם היא נועדה בשבילי או בשבילך

כשהמפקדים עזבו אותנו, נותרנו בודדים

נוסע בין הכיוונים, משוטט חופשי בלי הפסקה

חלונות ראווה גדולים, בתי קפה קטנים

כל האימה וכל הזעם מצטברים

אף אחד לא יכול לגעת בהם מלבדך

נוסע חופשי בין הכיוונים

היערות יחכו לנו שניכנס אליהם חופשיים

משוטט בלי הפסקה , עכשיו קרוב, עכשיו לבד

ובאמצע, שום דבר

תביטי סביב

אין כאן נביאים שעומדים בשער

אין כאן שושנים פראיות

והצער, הוא כולו שלנו

אולי נעמוד בצד , הרחוב ישנה את פניו

המילים שאני מחזיק, לא יישארו אילמות לנצח

אנחנו נחיה את חיינו כאילו זה שלנו באמת

והן ימשיכו להתקיים גם בלעדינו