הַצַּד הַפָּרוּעַ שֶׁל הַחַיִּים

הַצַּד הַפָּרוּעַ שֶׁל הַחַיִּים

בְּתוֹךְ הַשִּׁגְרָה הַקְּבוּעָה וְהַנּוֹחָה,
מָצָאתִי מִקְלָט בְּתוֹךְ כַּף יָדְךָ.
בְּלִי פַּחַד, בְּלִי חֹק, בְּלִי מַבָּט לְאָחוֹר,
אַתָּה הַנָּתִיב שֶׁבָּחַרְתִּי לִבְחֹר.

אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ כָּךְ, פָּרוּעַ וְעַז,
כְּמוֹ רוּחַ סְעָרָה שֶׁנִּפְקַחְתִּי אֵלֶיהָ אָז.
בַּסְּדָקִים, בַּכְּאֵב, בַּצְּחוֹק הַלִּימוֹנִי,
הַצַּד הַמְּשֻׁגָּע שֶׁלְּךָ הוּא הַהִגָּיוֹן שֶׁלִּי.

עַל קְצֵה הַצּוּקִים, בְּלִי לִשְׁאֹל לָמָּה וְאֵיךְ,
הַלֵּב הַמּוּעָד שׁוּב רוֹקֵד לְצִדְּךָ.
בְּעוֹלָם שֶׁמְּבַקֵּשׁ רַק סֵדֶר וּתְבוּנָה,
אִתְּךָ כָּל רֶגַע הוּא סַעֲרָה וּמַתָּנָה.

כִּי אֵלּוּ הַחַיִּים בְּתָקְפָּם הַמְּשֻׁחְרָר,
לֹא דַּף הַהַנְחָיוֹת שֶׁנִּכְתַּב וְנִשְׁאַר,
אֶלָּא דַּוְקָא הַצַּד הַפָּרוּעַ, הַחַי,
שֶׁמֵּעִיר אֶת הָאוֹר וְנוֹתֵן לִי מָחָר.
~