ה ח ו ף

                         הַחוֹף

נסים  פרנקו

מְהַלֵּךְ לוֹ עַל חוֹף הַיָּם

בּוֹחֵן צְדָפִים עַל צוּרָתָם

מַעֲלֶה הִרְהוּרִים מִן הֶעָבָר

קָשֶׁה לְהִתְבַּגֵּר

רוֹאֶה בָּאוֹפֶק שְׁקִיעָה אֲדֻמָּה

פַּס שֶׁל כֶּסֶף מֻנָּח עַל הַמַּיִם

מִיְּמִינוֹ עַל הַחוֹל הַחַם  הַזּוּג

שֶׁעָסַק קֹדֶם בְּאַהֲבָה

נִרְדַּם זֶה בְּתוֹךְ זוֹ

עֲייֵפוּת נְעוּרִים.

כּוֹאֵב לְהִתְבַּגֵּר

מֵעוֹלָם לֹא עָשָׂה אַהֲבָה על הַחוֹף.

הָאֳנִייָּה שֶׁקָּרְבָה לִנְמַל תֵּל-אָבִיב

נִתְּקָה אֶת הִרְהוּרָיו בִּצְפִירָה  הַזּוּג

נֵעוֹר לְעוֹלָם אַחֵר בִּפְלִיאָה לֹא

מוּבֶנֶת תּוֹךְ כִּסּוּי מַעֲרוּמָיו

הִבִּיט לְעֶבְרָם כְּמִתְנַצֵּל חָשׁ צְרִיבָה בְּחָזֵהוּ

בָּלַע אֶת עֶרְגָּתוֹ הַגּוֹעֶשֶׁת  הֵבִין

שֶׁזֶּה לֹא עוֹלָמוֹ

שַׂם פְּעָמָיו לָשׁוּב אֶל חַדְרוֹ הַדַּל

וּבְעוֹדוֹ מַבִּיט אֶל הָאוֹפֶק הַקָּסוּם

כְּמוֹ תָּר אַחַר שְׁנוֹתָיו

שֶׁנֶּעֶרְמוּ אֵי-שָׁם

טָבוּל בְּעֶרְגוֹתָּיו

חָבוּט

קָמּוּט

מִתְבַּגֵּר.