יצירות אחרונות
הנה היא הולכת (1 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -02/05/2024 21:56
להתעלל מעט (2 תגובות)
צביקה רז /שירים -02/05/2024 21:44
עצם הידיעה (1 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -02/05/2024 21:34
שיר השבוע - עַל פְּנֵי שָׂדוֹת (2 תגובות)
שמואל כהן /שירים -02/05/2024 21:33
טַעַם שֶׁל עוֹד (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -02/05/2024 18:49
ספר חדש בהוצאת דרך המילים (10 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -02/05/2024 16:51
והיום כורע ברך (3 תגובות)
אסנת אלון /שירים -02/05/2024 11:18
שְׁדֵּרוֹת הַשִּׂמְחָה (13 תגובות)
אביה /שירים -02/05/2024 09:43
פעם היו חלומות.. (13 תגובות)
אילה בכור /שירים -02/05/2024 09:43
עַל נַהֲרוֹת הַלֵּב (17 תגובות)
שמואל כהן /שירים -02/05/2024 04:21
שירים
נגע.לכלוך. טינופת, זוהמה, גועל. טמאה. אני מרגישה את התנועות שלי קשות ומגושמות לעומת שלה, מרגישה את פני מעוותים לעומת פניה ואת לבי מלא בזוהמה ובגועל לעומת כל מהותה. מישהו, אולי אלוהים ואולי אחר, נתן לה יופי בלתי אנושי, והיא נראית כל כך טהורה בתנועות החתול החלקות שלה וקשה לי להביט בה מבלי לשנוא את עצמי. ידי רועדות כשאני מביטה בה. היא לא רועדת. חזקה יותר. גמישה. כל תנועה קטנה של היד מדוייק, חלקה, בדיוק במקום. אין בה פגם אחד. ועל הזרוע שלי מתפשט כתם שחור. נראה כמו חבורות ואבק. כעין מחלה, נגע עור מתפשט. נגע שכבר כילה עד תם כל כוונה טובה שהייתה בי וכל שמץ של יופי או רוך, וכל מה שנשאר הוא כתם שחור, כתם שחור המתפשט במעלה הזרוע עד כתף חשופה ועד צוואר שמוט, חודר דרך הבשר ומכסה את כל עצמותיי בזוהמה. במחלה. כתם, נגע עור מתפשט. נגע. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |