פַּרְשָׁנוּת לְפְּסִיכוֹלוֹגְיָה שֶׁל דּוּ שִׂיחַ

אֲנִי מְחַיֶּגֶת בְּטֶלֶפוֹן שָׁבוּר.

עַד שֶׁהָאָלֶ"ף שֶׁלִּי מַגִּיעָה אֵלֵיךָ

הִיא הוֹפֶכֶת לְאֶלֶף, לְאֶלְף, לְאַלְף.

קֶשֶׁר עֲיִן-קוֹל, מְסֻבָּךְ מִכְּפִי הַנִּרְאֶה.

כָּל הֲבָרָה הִיא גַּפְרוּר

שֶׁל עָבָר, שֶׁל טָעוּת, שֶׁל כְּרִיתָה.

אַתָּה מַקְשִׁיב בְּאֵיבַר-הַנִּסָּיוֹן.

אֲנִי לֹא מַאֲשִׁימָה אוֹתְךָ.

לְלֹא עוֹלָם לֹא הָיְתָה מִלָּה.

וּלְלֹא אָזְנַיִם לֹא הָיָה אָדָם.

וְאִם כֻּלָּנוּ טֶלֶפוֹן שָׁבוּר

אָז הָעוֹלָם טְלַאִים, תְּפָרִים גַּסִּים.

אֲנִי אֶכְתֹּב לְךָ מִכְתָּב.

אֲטָּלְפֵּת אֵלֵיךָ מַחְשָׁבוֹת

סְדוּרוֹת כְּכָל הָאֶפְשָׁר.

אֲבָל גַּם זֶה לֹא יַעֲזֹר.

גַּם אֲנִי-לִי טֶלֶפוֹן שָׁבוּר.

תָּבִין מָה שֶׁתִּרְצֶה.

אֲנִי כּוֹתֶבֶת עַל הַלּוּחַ

עָתִיד לְזִכְרוֹנוֹת כְּמוֹ מִגְדָּלוֹרִים

מְיֹאָשִׁים

וּמַמְשִׁיכָה לְחַיֵּג בְּאֶצְבְּעוֹת-סִיגַרְיָה,

עֵינֵי-חַלּוֹן, טְחוֹרֵי-הַמְתָּנָה.

מִלּוֹתַי הֵן מִכְתָּב בְּבַקְבּוּק

אֲבָל אַתָּה כֻּלְּךָ

יָם.