מנעי קולך מבכי

מטלטל ורגיש: כול מכורתנו מדממת ואת תוהה אם היתה לנו מדינה ? תודה רבה לך מרים יקרה, ערב טוב. שנדע ימים טובים בארצנו.

מרים יקרה,

שיר כואב ונוקב, המהדהד את השבר שבין החלום למציאות המדממת. השילוב בין הפסוק המקראי „מנעי קולך מבכי” לבין זעקת האדמה מעניק לשיר עוצמה מיוחדת. והשורה האחרונה, „היתה לנו פעם מדינה?”, מטלטלת ומותירה את הקורא עם כאב, חרדה וגעגוע למדינה שעליה חלמנו.

יום טוב ושקט

שמוליק

• היתה לנו ..דיר סיס. . ואם נצליח לגרש את השלטון הערל,שוב תשוב

את מבכה את המצב כאן במדינה. רואה עתיד לא מזהיר כרגע וכואבת עד מאוד. 

תמיד יש לקוות לטוב, נאמין רק בטוב כי מגיע לנו! 

גלי אהובה-האם קיבלת את השיר?

אחות יקרה

*************

שיר זועק בכאבו

על מכורה שהייתה ואיננה

הרבה תלוי גם בנו בעצם שיקומה.

כשנקום, נתאחד נשלוט בכאוס

נתרומם ולא נקטר ונכעס ונתלונן

ונאשים האחד את השניה

אולי מפה נתחיל לצמוח

לא פשוטה המלאכה,

הכול מפורק בעם

בוקה ומבוקה.

נקום איש כאחד נעשה דברים למענה

או אז תגיע התקומה ...

כל זה מרחשי ליבי

ימים יגידו.

ערב שקט ורגוע יקרה לליבי

ורק בשורות משמחות

שלך תמיד

עליזה.

תודה מקרב לב אחות אהובה

בכל האהבה שבעולם

אחותך מרים

המילים שלך קורעות את הלב ומלחששות את הכאב הקולקטיבי של כולנו. הניגודיות בין זרי הדפנה לקוצים השורטים, וההתכתבות המצמררת עם בכי נצחי, מנסחות בצורה מדויקת ומצמררת את השאלה המהדהדת בסוף — האם החלום הזה עודנו שלנו? שיר עוצמתי, נוקב ומעורר מחשבה