מִרְקָם שֶׁל חַיִּים

                                                                            נסים  פרנקו

פִּתְחוּ לִי צוֹהַר אֶל חַדְרִי הֶחָשׁוּךְ

וְאֶרְכַּב עַל קֶרֶן הָאוֹר לַמְּרוֹמִים

לֹא אֶתְעַמֵּת עִם עַצְמִי כְּדֵי חִיכּוּךְ

וְאֶת פָּנַי  לַמֶּרְחָבִים אָרִים

בָּאֲפֵלָה אֵינֶנִּי חָשׁ דָּבָר

לֹא אֶת אוֹהֲבַי לֹא אֶת מְגוּרַי

בָּאֲפֵלָה אֲנִי  סוּמָא בַּמִּדְבָּר

הַדְּרוֹר לְפָנַי  לֹא מֵאֲחוֹרַי

וְאַתְּ  חֲרִיזַת מַרְפֵּא לְנַפְשִׁי

תּוֹמֶכֶת בִּי בְּשַׁלְוַת מִשְׁכָּנִי

כֹּה מְבִינָה אֶת תּוֹכְנִי הָאִישִׁי

אַהֲבָתֵךְ  גּוֹרֶסֶת יְגוֹנִי

                                          יַחְדָּו יָצַרְנוּ מִרְקָם שֶׁל חַיִּים

טַנְדּוּ הִרְבֵּינוּ אַהֲבָה לִקְשׁוֹר

הַגּוֹרָל יָרָה  אֱלוֹהִים  קָרָא

וְאָז הִתְעַלָּה שָׂרַף לְוִיִּים

תְּחוּשָׁה שֶׁנָּבְרָה בִּי לְלֹא חֶמְלָה

שֶׁתִידּוֹם ! 

בְּיַרְכְּתֵי פִּינָּתָהּ

טָבַעְתִּי דַּיִּי  בִּדְוַּי הַמִּילָּה

פָּנוּ לִי מָקוֹם שֶׁל

רוֹגַע

תַּחְתָּהּ.