בְּבוֹא  הַתַּמּוּז

נסים  פרנקו

בְּכָל שָׁנָה בְּתַמּוּז

אוֹמְרִים לֶעָנָן לָזוּז

שַׁחַר בּוֹקֵעַ מוּקְדָם

הַחוֹף שׁוֹקֵק מֵאָדָם

וּבֵין שָׂדוֹת יְרוֹקִים

הֵחֵל מַרְאֶה שֶׁל זָהוֹב

פֵּרוֹת בַּשּׁוּק מְתוּקִים

עַכְשָׁיו הַזְּמַן לֶאֱהוֹב

בְּכָל שָׁנָה בְּתַמּוּז

גִּנָּה יֵשׁ לִי פּוֹרַחַת

טֶרֶם הִבְשִׁיל הַתַּפּוּז

חַמָּה בְּעוֹז קוֹפַחַת

כָּל הַגְּוָנִים צוֹהֲלִים

בְּרֶטֶט זוּג מֵאוֹהַב

הַתִּיקִים כְּבָר נְעוּלִים

כִּי עֵת לְחוֹפֶשׁ עַכְשָׁיו

בְּכָל שָׁנָה, בְּתַמּוּז

יוֹצְאִים תָּמִיד לְטִיּוּל

הַזְּמַן חוֹלֵף כֹּה חָפוּז

וְאֵין דַּקָּה לְבִטּוּל

פַּגְרָה כִּשְׁנֵי יְרֵחִים

יֵשׁ בָּהּ הַרְבֵּה תָּכְנִיּוֹת

נוֹעַר כְּמוֹ זֵר שֶׁל פְּרָחִים

אָץ לְבִלּוּי וּקְנִיּוֹת

בְּכָל שָׁנָה בְּתַמּוּז

קַיִץ מָלֵא אֲהָבוֹת

וְהוּא חוֹלֵף בְּזֵירוּז

וּמוֹתִיר גַּם , אַכְזָבוֹת.

אָז נַמְתִּין כָּךְ לְתַמּוּז

שֶׁאֶת בִּרְכָּתוֹ ייִתֵּן

אִם קְצָת יְאַחֵר לָזוּז

עוֹד אַהֲבָה תִּנָּתֵן.