שירים

צפרירי אורו


ריחו של ערב קיץ,ורוח קרירה,
לאור הלילה ליטף הוא עורה,
קורא פרוזה פשוטה והדורה
בדקויות רגש .

נפשו ערגתי בדממה
  
ליבי גאה,המה,
אתור אחר זוהרו
צפרירי אורו,,,,

ונפשי ניחמה,
ורוחי נפעמה
והוא מנואה ומיופה בנפשו
והוא  משוהם כולו
בורקות עיניו לבלי חת
אצילות מילותיו
מפלחות  באיבחה אחת
חביון לב ותהומותיו.

תגובות