ביום בו ....

יוֹם בּוֹ... / אֲרְמָּן שַׁמַּאי

************************

לָךְ אֶתֶּן יָפָתִי,

עֲדֵי חֲצִי מַלְכוּתִי

עוֹד טֶרֶם בָּא

יוֹם.

כְּנַעַר אֶל תִּקְווֹת חֲלוֹמוֹתָיו,

מָלְאוּ עֲלוּמַי

וְלֹא הֶחֱרַשְׁתִּי בִּתְשׁוּקַת

אַהֲבָתִי אֵלַיִךְ.

קְדֻשָּׁה תַּרְטִיט לֵבָב,

יוֹם בּוֹ יְיוּחְדּוּ הַלְּבָבוֹת,

כִּי מְנֶצַח הִשְׁתַּוְּותָה

צוּרָתֵּנוּ זֶה

לְזֹאת.

עָלַזְתִּי , נַפְשִׁי הוֹמִיָּיה,

כִּי אַתְּ לִי כָּלָה,

כֹּה עָרַבְתְּ לְחַיַּי,

לוּאִיז שֶׁלִּי.

בּוֹאִי וָאַעֲלֶה

אוֹתָךְ עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי,

וְלֹא -

לֹא תִשְׁכַּח יְמִינִי,

נִשְׁבַּעְתִּי..

תְּנִי יָדֵךְ בְּיָדִי

וְנֵלְכָה לְחֻפָּה

כַּלָּתִי.

כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת :© אֲרְמָּן שַׁמַּאי

25/6/2015