יצירות אחרונות
צורה החוזרת על עצמה (0 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -23/01/2025 21:31
שיר השבוע - חותם בלב ילדותי (5 תגובות)
מרים מעטו /שירים -23/01/2025 21:30
אהרון ורעייתו ובניו/ מאת: אהובה קליין (c) (2 תגובות)
אהובה קליין /שירים -23/01/2025 17:03
וְהוּא מְנַגֵּן בִּנְחָשִׁים / בְּשׁוּלֵי יוֹם הַשּׁוֹאָה הַבֵּינְלְאֻמִּי (4 תגובות)
רבקה ירון /שירים -23/01/2025 15:39
אפרים חתולים המושיע (1 תגובות)
עונתיים /סיפורים -23/01/2025 12:43
קופה שתיים (1 תגובות)
ליאור /סיפורים -23/01/2025 11:33
שואה אחת שואה אחרת ליום השואה העולמי (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/01/2025 10:54
קבלה/ ריבי דורון גרלוי (4 תגובות)
ריבי /שירים -23/01/2025 10:49
שירים
רוח פרציםרוח פרצים אמא, אני אוהב אותך, אמא, תהיי שלי? תהיי שלי? כי אז הלכת, ומאז לא חזרת, והתגעגעתי, בכיתי בלילות. אמא, יש בי רגשות מעורבים, ואמנם אין בזכרוני הורים שרבים, עוד נותרה בי צלקת, מקולפת, מכוערת, מגרדת, ייצא ממנה שד, אמא, ייצא ממנה שד. אמא, חיינו נחצים כחוצץ הנייר, אנחנו שותים את הטוב ומשליכים את המיותר, אנחנו מתחממים כשקר, ועכשיו, ללא סימן, ללא פשר, אני מקלף את העור, קורע את התפר, לבי זולג ועיני כבויות, גופי עורג והפנטזיה נותרת בלילות. ואני חושב, אמא, אמא, ואני נופל, אמא שלי, תהיי שלי, שלי שלא אפול לבור שלו. הרי זו את, אמא שהפחת בי חיים, הרי זו את, אמא, שרקמה בי גידים ושרירים, וזרעה בי את אלו המלים, זו את, שהטמעת בי כאב, באגרופך – מחצת לי את הלב, זו את, אמא, אהבתי היחידה, שנאתי הגדולה, הרי את בתוכי, ואני שונא את עצמי, על שאני - - - אני. אמא, איך אוכל לומר לך עוד, שאני אוהב אותך, שאני אינני בלעדייך, ואוחז בחלומי, בידייך, אוחזת בידי, בלי די, ורצים ושטים ושותקים ובוכים על שהיה על שלא היה ועל החלב שנשפך, על העור שנחרך, על הכאב שלא נשכח, על האמביוולנטיות, על חוסר האנושיות, על היותי היותי, על היותך בגפך, עלי, ואני, מי הוא? מתרחק מעצמי, כי מחשבותיי בוגדות בי בלילה, בדיוק כפי שלא יכולתי לה, כשהייתי צעיר, חשבתי, חשבתי, שרק התרגשתי, וגיליתי, שכלל לא נמשכתי, ולא ידעתי, כי השד מקלף את התפר, בכל לילה שאני חולם. אמא שלי. את שלי. אמרת שתאהבי אותי, לא חשוב מה יהיה, לא משנה מי אהיה, הבטחת לי, שתאהבי אותי, שתהיי איתי, לא משנה מה, לא חשוב...מי. איש לא יוכל להבטחתך, ואוחז אני בה, כבדם קיומך, ואמת זו, היישר מנפשך, אל נפשי, וכמו שהצלתי אותך כשהייתי קט, תצילי אותי, מרוחי. הסוררת. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |