פָּרָשַׁת פִּינְחָס/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

                                                                                                                                                                                                                                                                                             בס"ד                                                                                                 

 וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל, בַּשִּׁטִּים;

 וַיָּחֶל הָעָם, לִזְנוֹת אֶל-בְּנוֹת מוֹאָב.(במדבר כ"ה)

פָּרָשַׁת פִּינְחָס/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

וַיַּרְא, פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר, בֶּן-אַהֲרֹן, הַכֹּהֵן;

 וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה, וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ.

 וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ-יִשְׂרָאֵל אֶל-הַקֻּבָּה, וַיִּדְקֹר אֶת-שְׁנֵיהֶם-.

 פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן,

נֶכְדּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן,

עָשָׂה מַעֲשֶׂה אַמִּיץ,

חֶרֶב חַדָּה נַעַץ,

בְּזַמָּרֵי בֶּן סַלוֹא,

וּבְכוֹזְבֵי בַּת מֶלֶךְ מִדִּיָן.

הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל פִּינְחָס,

עָצַר אֶת הַמַּגֵּפָה ,

שֶׁ 24 אֶלֶף-הָרְגָה .

שֶׁחָטְאוּ בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת וְזִמָּה.

פִּינְחָס מְקַבֵּל מֵאֱלֹקִים "חֲסִינוּת."

לְזָרְעוֹ הֻבְטַח כְּהֻנַּת עוֹלָם .

בְּהֶמְשֵׁךְ הַפָּרָשָׁה,בְּנוֹת צַלוֹפְחַד,

מַחֲלָה, נֹעָה, חָגְלָה, מִלְכָּה וְתִרְצֶה.

מַגִּישׁוֹת לְמֹשֶׁה בג"ץ.

עַל כִּי נִגְרְעָה מֵהֶם נַחֲלָה,

בִּגְלַל עִוּוּת בְּדִינֵי יְרֻשָּׁה.

מֹשֶׁה רוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁ בְּדִבְרֵיהֶן,

וּמַגִּישׁ לָאֱלֹקִים "שְׁאִילְתָא".

 הַשֵּׁם מוֹרֶה לְשַׁנּוֹת אֶת הַחֹק,

נִקְבַּע סֵדֶר חָדָשׁ שֶׁמְּתַקֵּן אֶת חֹק הַיְּרֻשָּׁה.

"וְאֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תְּדַבֵּר לֵאמֹר: 

 אִישׁ כִּי-יָמוּת, וּבֵן אֵין לוֹ-

-וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת-נַחֲלָתוֹ, לְבִתּוֹ. ........"

מֹשֶׁה יָדַע שֶׁקִּצּוֹ קָרַב,

לָכֵן מְבַקֵּשׁ לְמַנּוֹת לוֹ יוֹרֵשׁ,

יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נִבְחַר לְשָׁרֵת,

יַד יְמִינוֹ שֶׁל מֹשֶׁה ,רוֹעֶה נֶאֱמָן ,אַמִּיץ וְחָכָם

שִׁירַת בַּקֹּדֶשׁ הָיָה צָנוּעַ וְעָנָו .

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה,

 קַח-לְךָ אֶת-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן--אִישׁ,

 אֲשֶׁר-רוּחַ בּוֹ; וְסָמַכְתָּ אֶת-יָדְךָ, עָלָיו.

שַׁבַּת שָׁלוֹם!!!!!!!

על הצביעות

 לפני מותו אלכסנדר ינאי (מלך חשמונאי} קרא לאשתו שלומציון שאמורה לרשת אותו ,וכך אמר לה "אל תתייראי לא מהפרושים ולא מהצדוקים ,אלה מהצבועים שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפינחס".

(זמרי עשה את המעשה המתועב עם כוזבי בת צור המדינית באוהל מועד, בעקבות המעשה נהרגו 24 אלף מבני ישראל, פינחס דקר אותם והסיר את החרפה והובטח לזרעו כהונת עולם)