מִשְׂחֲקֵי הָאַהֲבָה

אַתָּה שֶׁמְּקַלֵּף אוֹתִי
קְלִפָּה אַחַר קְלִפָּה
מַרְגִּישָׁה מְעֻרְטֶלֶת
בְּרֶגַע שֶׁל בַּיְשָׁנוּת
מְבַקֶּשֶׁת לְהִתְכַּנֵּס כְּיוֹנָה
אֶל בֶּטֶן הַלְוָיָתָן
הַגּוּף זוֹכֵר בְּרֶטֶט וּכְמִיהָה
אֶת הָאַהֲבָה
סוֹגֶרֶת חַלּוֹנוֹת שֶׁל פְּחָדִים
תּוֹלָהּ עַל לִבִּי יָרֵחַ שֶׁל תִּקְוָה
מְדַנְדֶּנֶת בְּכֹחַ
אֶת פַּעֲמוֹנֵי הָאַהֲבָה

הַשְׁאֵר אוֹתִי - הִשָּׁאֵר אִתִּי
בֵּין יָם, צְדָפִים וְחוֹל חַם
לְעוֹלָם לֹא אֶשְׂבַּע
אַהֲבַת הַגַּלִּים
לִטּוּפֵיהֶם וַחֲבָטוֹת הָאֲהָבִים
בְּגוּפִי הַנֶּעֱנָה
לְעוֹלָם לֹא אַרְוֶה רֶטֶט הַיָּם
כְּמוֹ רֶטֶט גּוּפְךָ הַמֻּשְׁלָם
מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַשַּׁלְוָה
מְבַקֶּשֶׁת לִשְׁתֹּל חֲלוֹמוֹת
בַּאֲדָנִית יְרֻקָּה
גַּם כְּשֶׁהַחֹשֶׁךְ לוֹבֵשׁ גְּוַנִים,
שׁוֹחֵר לַמְּרְחָבִים
מַדְלִיק עֲנָנִים,
אֲנִי מַבְחִינָה
בפִּסָּה תְּכוּלָה קְטַנָּה
מַבְטִיחָה תִּקְוָה
וְכוֹתֶבֶת שִׁירָה
אֲחַכֶּה עַל הָחוֹף
עַד הַשְּׁקִיעָה
עַד לְשׁוּבְךָ.

14.7.15