שַׁעַר הָרַחֲמִים/דָּוִד סָמוּכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                           שַׁעַר הָרַחֲמִים/דָּוִד סָמוּכָה דּוּדִי

בַּנָּתִיב עָלָיו פָּסַעְתִּי,

הוֹלֵךְ וְלֹא יָרֵא.

בַּשְׁבִיל שֶׁבּוֹ דָּרַכְתִּי,

צוֹעֵד לֹא פּוֹחֵד.

בְּדַרְכֵי קוֹל לִיוָנִי,

הָיָה לִי כְּמִזְמוֹר.

נָסָךְ בִּי עֹז וְכוֹחַ,

נִשְׁמָע כְּמוֹ הִמְנוֹן.

יָדַעְתִּי מֵאַיִן בָּאתִי,

לֹא יָדַעְתִּי אָנָּא אֲנִי בָּא.

יָצָאתִי לְדַרְכִּי,

חִפַּשְׂתִּי מַטָּרָה.

לְכָל אֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ,

לִיּוונִי מַלְאָכִים.

בְּסוֹף הַמַּסָּע עָמַדְתִּי,

מוּל שַׁעַר הָרַחֲמִים.


אֶת תְּפִלָּתִי שַׁחְתִּי,

לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.

בַּת קוֹל שָׁמַעְתִּי,

שֶׁעָרֵי דִּמְעָה לֹא נִנְעָלִים.