מִשְּׁנֵי פִּתְחֵי הֶחָרוּט

                                                                           נסים  פרנקו

מַבִּיט דֶּרֶךְ חָרוּט נִכְחָהּ

בְּשַׁאֲנַנּוּת בְּרוּכָה

בּוֹחֵר כְּדָאִיּוּת נִבְרֶרֶת

לִשְׁאוֹב , בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת

מַבִּיט לָרָקִיעַ מִן הָקוֹטֵר הַצַּר

וְעַל דְּמוּתֵךְ בְּחוֹף מִתְרוֹקֵן

עַל טָפֵל וְעַל רוֹעַ , מִן הָרָחָב

וְכֵן עַל פֶּרַח נוֹבֵל , מִזְדַּקֵּן

דֶּרֶךְ פֶּתַח חָרוּט רוֹאִים אֶת הָרִיק

שֶׁלֹּא מְמַלֵּא אֶת הַלֵּב בְּדָבָר

רוֹאִים בְּגָדוֹל כָּל דָּבָר שֶׁמֵּעִיק

וּבַקָּטֹן , רַק אֶת מַה שֶּׁנִּצְבַּר

הֶחָרוּט שֶׁלִּי , גַּם קָצָר גַּם עָבֶה

צִבְעוֹ יָרוֹק עַז וּמִשְׁקָלוֹ קַל

עִתִּים הַמַּבָּט קוֹפֵא , אוֹ צוֹבֵא

לִפְעָמִים  מוֹאֵס בְּמַה שֶׁנִּתְקַל

                                           יֵשׁ גַּם מַרְאֶה שֶׁמַּבָּט, לֹא שָׁוֶּה

דַּרְכִּי לִבְחוֹר בָּעִגּוּל הָרָחָב

וּכְשֶׁיָּפְיֵךְ מוּל עֵינַי שׁוֹבֶה

נוֹטֵשׁ אֶת הַכֹּל, כְּדֵי

שֶׁלֹּא אֶכְאַב.

אֶשְׁעֶה לִפְדּוֹתֵךְ אִם אַתְּ אֲסוּרָה

לוּ אַתְּ חָפְשִׁיָּה  וּבִלְתִּי תְּלוּיָה

אֲנִי אֵיתָן עֲבוּרֵךְ בְּלִי מוֹרָא

רַק, בַל יְהִי בְּקוֹלֵךְ 

אֲנִיָּה .