כבשת הרש

דמעה בזוית עינה
לכששמעה על אלוף עלומיה
ידעה היא בסתר ליבה
כי נשלח מידייה

רחצה היא על הגג המואר
גופה הבהיק למול הלבנה
כשראה אותה הסהר
הליט פניו מהביט בחומוקיה

רעש ושאון למרגלות ביתה
עבר המלך עם כל הכבודה
ראה רבת-יופי רוחצת עירומה
עמד והביט בה בערגה

 

צחור גופה הבהיק למול הלבנה

מעודו לא ראה יפה שכמותה

חייכה אליו וידעה

נשמתו של האדמוני נשבתה

נשאה היא את עינייה
אל שפעת ההמון
 צמאה נפשה
ממנעמיי-השלטון



באותו שנייה נשלחה יד משמיים
בת-קול קראה   

איה אתה אורייה??

האתה השה לעולה??