ליל אמש

לֵיל אֶמֶשׁ

נסים  פרנקו

הָלַךְ בְּדֶרֶךְ הַכּוּרְכַּר

לֹא הִבִּיט לְאָחוֹר

בְּגוֹ, הָיָה זַר מְנוּכַּר

נָקוּב, וְרַב הַשְׁחוֹר

הָיָה לוֹ הַכֹּל וְלֹא כְלוּם

גִּחֵךְ לְכָל נוֹלָד

לָקַח וְנִמְנָע מִתַּשְׁלוּם

הָיָה לוֹ מוּם מוּלַּד

וְהַדֶּרֶךְ מִתְפַּצֶּלֶת

הוּא בָּחַר בַּיָּמִין

יָשַׁב בְּפִינָּה מוּצֶלֶת

כָּךְ חָלְפוּ הַיָּמִים

סָפַר טָעוּיוֹת מְרוּבּוֹת

עַל כוּלָן כְּבָר שִׁלֵם

נִשְׁאֲרוּ עוֹד כַּמָּה חוֹבוֹת

בָּחַר לְהִתְעַלֵּם –

חִכָּה שֶׁתִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ

וְתוּאָר לוֹ דַּרְכּוֹ

מַה רָחוֹק הָיָה לֵיל אֶמֶשׁ

בְּעָזְבָה אֶת חֵיקוֹ.

עָלָה לִקְרוֹן הָרַכֶּבֶת

לֹא בָּחַר יְרִידָה

בְּמוֹחוֹ הָיִיתָה נִיצֶּבֶת

וּבְיָדָהּ מְנִידָה-

שָׁעַט קְרוֹן הָרַכֶּבֶת

עִיר וְאֶרֶץ חָלְפוּ

וְהִיא אֶת רוּחוֹ סוֹבֶבֶת

וְיָמֶיהָ זָקְפוּ.