והנה אנחנו שמים את פעמינו אל הבית של יפת וסעידה קרוואני שבטח לא היו בקרוואן אלא בקומה הראשונה מתוך בית של שתי קומות בקרית עקרון. שמה גרו מאז שעלו מתימן והיו להם עשרה ילדים ששמותיהם לפי הסדר: עליזה, מזל, יעקב, בני, ימימה, שלמה, ציון, מרים, אשר והאחרון חביב עובד ורובם, חוץ מהבנות, יצאו דתיים ברוח ישראל סבא ואפילו חלקם עם מכנסי אלגנט ומגבעות שחורות של ישיבות ספרדיות כשהבנות יוצאות עם מכנסיים שחורים ויוצאות לבלות בימי שישי, כולם יצאו כמו עצים ישרים בשדרה של רוטשילד, אבל עובד יצא טראבל מייקר לא קטן וגם היה חובב את הניקוטין של הסיגריה ומעשן שתי קופסאות ליום, יענת'ו אם האלכוהול מכונה הטיפה המרה אז הניקוטין מכונה הסיגר המר. ועובד שיהיה בריא הספיק להסתבך עם החוק וגם לא היה עובד בשום עבודה מסודרת אלא שומע קסטות של זוהר עורקבי זכרונו לברכה וחיים משה וציון גולן ואהרון עמרם ומרגול ומשה ברזילי ואבנר כהן ועוד רבים וטובים מעולם הזמר הים תימני שהרי שם את הפוסטרים שלו בחדר שלו בבית שמה מתחת המדרגות עד שכבר לא ראו את הקיר.
ומעל בקומה השנייה היה גר נפנף העיראקי שרצה לחסוך ולא לקנות אייר קונדישן והיה מנפנף בקרטון על המרפסת תוך כדי שהוא אוכל פיצוחים וזורק אותם על החצר.
והנה תכפה השעה והבן שלפני עובד הלא הוא אשר הכיר בחורה נחמדה ושמה דינה לבית מועלם שעבדה כפקידה במכס והחליטו השניים להינשא ואבא יפת מאוד שמח וסעידה כמובן ששמחה וקבעו שיעשו אירוסין בחצר של הבית ובאה המשפחה שלה הבייתה ובאו כל הג'מעה וגם מיודענו יחיא קונקורדנציה הגיע מכפר סבא בטרמפ שנתן הבן שלו עזרי הגרוש וישבו סביב שולחן ערוך ושמו צלוחיות של ג'עלה ושל חילבה וסחוג ועשו גם סלוף שעליו נאמר "תאכל סלוף תהיה אלוף" ועשו גם לחוח שנאמר "תאכל לחוח יהיה לך כוח"
והשכן נפנף לא היה בבית כי אריאלה התקשרה ממפעל הפיס ואמרה שזכה בחמישים אלף שקל וההוא הלך לחגוג את הזכייה עם הורים שלו באור יהודה.
ויחיא טבל פיתו בחילבה ככה שיהיה בריא בתנועה נמרצת, לעס מלוא החופן וקינח במפית והשתיק את המסובים (היו שם איזה חמישים איש) ואמר: "רבותיי וגבירותיי, חייבים לפתוח בדברי תורה, לא רק לאכול חילבה, כמו שנאמר "דבש וחלב תחת לשונך" והנה החילבה תחת לשוני הזקנה והדווייה כמדווי מצרים שעליהם נאמר "וכל מדווי מצרים לא אשים עליכם" כמו שאומר רש"י..."
ועוד הוסיף כהנה וכהנה ועזרי בנו שנלווה אליו אמר לעצמו יא אללה...איפה מרת ג'דתי זכרונה לברכה שהייתה שולחת את יחיא למכולת כל אימת שפתח פיו בפסוקים, כי הוא יודע לפתוח אבל לא יודע לסגור.
אבל הנה, עובדה, כל הנוכחים כיבדו את יחיא חוץ מעובד שפתאום קם ואמר: "תפסיק לקשקש במוח יא זקן, תן לאכול, אנחנו מתייבשים כבר חצי שעה מהפסוקים האלה ואני רוצה כבר לאכול מהמחשוש ומהכבד הצלוי של אמא.
"אתה תסתום פיך, תן לאבא לדבר" אמר עזרי "תראה תראה, אחיך אשר הקדים אותך והתחתן עם משפחה טובה ואתה עדיין כאן"
וזאת הייתה ממש מכה מתחת לחגורה כי עובד אמר: "בוא'נה אני משוגע, אני אתהפך עליך, יא אה'בל מי שמדבר, יושב בבית של אבא שלו בכפר סבא, מובטל כרוני ולא עושה כלום חוץ מלהתחיל עם שבדיות בחוף הים, שאלוק א שדים יא אהב'ל"
"כחול על שפת הים" ציטט יחיא וניצל ההזדמנות להמשיך בדברי התורה ואביו של עובד, יפת, לא ידע לקבור את עצמו מחמת הבושות וככה גם סעידה שתהיה בריאה שאמרה שמסכנים האורחים ממשפחת מועלם והארוסה, הם יחשבו רעות על המשפחה והזילה כמה דמעות.
ועובד קם מהשולחן ונכנס הבייתה מחפש סיגריה להירגע וגישש בחדר עד שמצא את מבוקשו, ועזרי ככה התנשם עמוק כמו תנשמת בלילה ואילו אשר אח של עובד לחש לו באוזן שלא היה שווה להגיב לדברים של עובד שהוא חמום מוח וכבד דפק חור במרפסת של השכן נפנף מרוב עצבים וכבר פוצץ משחק של מכבי שעריים לפני שנה וחצי
והדברים של עזי ככה דפקו לעובד כמו שעון קוקיה מגרמניה שיוצאת מהשעון ועושה "טיק טק טיק טק" וכל שנייה שמע רק "אחיך הקדים אותך ואתה עדיין כאן"
ולא נרגע ולא שקט ועשה חישוב בראש שלו עד שנזכר בבחורה ההיא, שרית המרוקאית או הפרסית שיושבת במרפסת ליד הבית כנסת המרוקאים של רחוב שבזי ושהיה לו פעם דיבור איתה ושהזמינה אותו לכוס קפה קטן וחייכה לו חיוך נחמד ודיברו על המוסיקה של מרגול ואמר בליבו שילך אליה ויבקש לצאת איתה ככה לאיזה סרט בקניון של רחובות.
אבל היה צריך קצת אומץ, כי בכל זאת הייתה לו הבושה והכלימה, אז נזכר בבקבוק עראק שנשאר שלם ממסיבת האירוסין ושנמצא במדף מתחת לכיור
ובאמת ביום שלמחרת שזה היה יום שישי, אחרי ששתה ככה לוגמא שלמה של בקבוק עראק והיה מסטול כדבעי או כד'בע ולקח עוד שתי סיגריות עד שהסריח כמו חית היער או כמו צבוע בשמורת נחל התנינים, הלך ברחוב של שבזי ראה אותה על המרפסת שיער מחומצן בלונד, לבושה שתהיה בריאה בגופיה ובמכנסיים קצרים שהשומנים מתפוצצים מהם ועושה ספונג'ה לאמא, אבל בשבילו שהיה מסטול כדב'ע היא הייתה נראית כמו מרלין מונרו או קלאודיה שיפר או בר מיכאלי ובטח לא כמו מירב מיכאלי. ועובד נדלקו לו הפיוזים של הג'ננה שם בבלקון של המוח, מאחורי הקופסת נתיכים והלך ככה בשקט מאחוריה ושם הידיים על המותניים שלה בלי בושה והכניס לאף שלה הסירחון של מערת הנטיפים און יותר נכון השירותים של מערת הנטיפים ולחש, או ניסה ללחוש:
"היי בובה, רוצה לבוא לסרט מחר?"
וההיא נרתעה מהמעשה ואמרה לו "בוא'נה אתה, מה השתגעת? בחיים לא, למה מי אתה? בצורה כזאתי?"
"למה לא? החיים קצרים זה אני ואת..."
"והסיגריות המסריחות שלך יא חצוף! וגם שתית... איחס"
והיא נתנה את הקול שלה בצרחה איומה כמו סירנה של אמבולנס ושני האחים שלה ככה מזל שישנו אחרי לילה שלם בדיסקוטק הקוקוס בהרצליה כי אם היו ערים היו מפוצצים את האם אמא של עובד שבינתיים ברח בצעדי מסטול.
"אההה... זה עובד אח של אשר קרוואני" אמרה אמא שלה והמליצה לה להתקשר למשטרה ולעשות תלונה.
ובאמת השוטר שקיבל את התלונה היה משועמם כי פתאום כל האנשים החליטו להיות טובים וישרים ולמרת בבוקר כשעובד ישן במרפסת הפתוחה במיטה, באה ניידת עם סירנות מהבהבות כמו צעצוע יפני וישר באו ושמו לו אזיקים ולקחו אותו לבית כלא על הטרדה מינית ושמה ישב עובד עם שועי העולם התחתון, מיסכין, ורק התערבות של השוטר מזרחי שהכיר את יפת מהצבא מנעה עונש כבד יותר.
וביקש עובד חופשה לחתונה של אשר, במיוחד כי אהרון עמרם שיהיה בריא מופיע שם לאיזה חצי שעה ואכן אישרו לו 24 שעות של חופשה ובהסעה לחתונה, כשהוא בין סיגריה אחת לשנייה הוא לקח תוף מאחד האורחים ותופף עליו ככה יפה יפה כשהוא שר:
"אחחח יא שרית יא שרית, מה מה לי עשית"
