חזרה ליצירות
סיפורים

המרחק מקרב... בלב

לילכוש | (21/08/2015 09:09) | 132 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
לא רוצה להזכר בך. לא יכולה להמשיך לקרוא את הספר דווקא משום שהוא מעורר בי את הדחף להתגעגע אליך. ואני לא רוצה בזה. אני מעדיפה לשכנע את עצמי שאתה פאתטי ומפגר ומשוגע וכמה שאתה לא עם רגליים על הקרקע שחושב שהוא יכול להתפרנס מאיזו להקת מטאל מטופשת, ולמה אתה תמיד חייב להיות עוף מוזר!

אבל עמוק בתוכי, יהיה אשר יהיה, אני הכי גאה בך בעולם, ואולי אפילו קצת מקנאה. מקנאה בך על האומץ להתעלם ממה שאחרים חושבים ולעשות אך ורק מה שאתה רוצה. מקנאה בך על שהצלחת להגשים את עצמך ולהתפרנס ממשהו שאתה כל כך אוהב. מקנאה בך על שמצאת אהבת אמיתית ללא תנאים, ועל שאתה כל כך חי ומאושר פתאום. אני רוצה קצת מהשגעון שלך. אני כזאת רצינית ואתה בדיוק ההפך. תמיד היית. אהבתי שגרמת לי לצאת קצת מהריבוע הקטן שאני חיה בו. לא לשים על מה שאחרים חושבים ושזה בסדר גם לא ללכת על פי צו החברה. אהבתי את השוני בנינו. אהבתי שאתה בדיוק ההפך הגמור ממני. ועכשיו, שאתה כל כך רחוק... כל כך רחוק מלהיות היונתי שלי שאני מכירה. אתה זר עכשיו. זר יותר מאי פעם. אפילו כשרק הכרנו יכולתי לקרוא אותך במבט החודר שנעצת בי אז ואמרת, כאילו באגביות ״את... את יש לך לוק של מורה״. כנראה זו הייתה מן נבואה כזאת, כי זה התכנון שלי לעתיד. לא כי אני רוצה בזה, אלא כי כולם אומרים שכזה מתאים לי להיות מורה, ועוד איזה בחור חמוד שפעם הכרתי אמר לי את זה פעם, אז... נו טוב, נלך עם הזרם. אם הם אומרים הם בטח יודעים.

ואתה, עם כמה שאתה משוגע ולא נורמלי.. כמה שאתה ההפך ה ג מ ו ר ממני!!!! אוי אלוקים, ככה אני רוצה אותך יותר. 
הלוואי שהיינו קצת, קצת דומים... ואז בטוח לא הייתי רוצה לצאת עם מישהו כמוני!



שבת שלום! ????

תגובות

חזרה ליצירות