לָשֵׂאת וְלָתֵּת אוֹדוֹתַיִךְ?

הַאִם שׁוּכְּלָה הַבִּינָה?!

נסים  פרנקו

עִם קוֹל רִינַּת צִפֳּרִים עֵת שַׁחַר

לִבְלִי מֵשִׂים יִתְכַּוְּנוּ עַפְעַפַּי אֵלֵי סַהַר

הַמֵּצִיץ מִבֵּין הַרָרַיִךְ  לְעִתִּים בֵּין צְרִיחַיִךְ הַבּוֹהֲקִים

וְאַט אַט טוֹבֶלֶת הִנַךְ בְּזִיו הָאוֹר הַשְּׁמֵימִי

אֲשֶׁר נוֹגֵהַּ לְשִׂפְתוֹתַיִךְ  הַצִּבְעוֹנִיּוֹת וּכְמוֹ אוֹמֵר

לִשְׁטֹף אוֹתָךְ בְּנַחְשׁוֹל חִיּוּנִיּוּת וַקֶסֶם רְווּי אָשְׁיוֹת

וְהַיֵּשׁוּת הוֹמָה -

כָּל כָּךְ שְׁעָרִים לָךְ וְאֶחָד אֵינוֹ בַּר- קַיְּמָא

הוּא  שַׁעַר  הַנְּשָׁמָה

וְאֵין אֶחָד לֹא הָגָה, וְלוּ אֶחָד אֲשֶׁר לֹא שָׁת

כִּי הִנַךְ הָאַחַת !

צִבְיוֹנֵךְ לָכוּד בְּעֹמֶק אִישׁוֹנֵינוּ

וַעֲבוּרֵנוּ הִנַךְ מַתָּת

הַרוֹב כְּבָר הוּשַׁר סוּפָּר וְנֶחֱרַז אוֹדוֹתַיִךְ

נֶחְקַר עוֹמְקֵךְ רָזּוּ וּפֵרְשׁוּ מִשְׁעוֹלַיִךְ

וְאַתְּ -

צֳרִי לְסִבְלוֹת  יָ'ה,  אֶכוֹף לְעוֹלָם אַפַּיִם לְרַגְלַיִךְ

יַעַן כִּי אֲהַבְתִּיךְ אַהֲבָה

  כְּרוּיָה בְּתֹם

יְרוּשָׁלוֹם.