הַכְּתִיבָה/ דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִּי

בס"ד                                                                                                31.8.2015
קורגור על המשורר. במה לדיון של נורית.
הַכְּתִיבָה/ דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִּי

הַכְּאֵב הִכָּה בִּי עַד אֶמָּה,

מָאַסְתִּי בְּעַצְמִי וּבְחַיַּי.

לָקַחְתִּי עֵט וְדַף,

רָשַׁמְתִּי מָה עוֹבֵר עָלַי.

הִתְרַכַּזְתִּי לִמְצֹא אֶת הַמִּלִּים,

לְרֶגַע שָׁכַחְתִּי מֵהַכְּאֵבִים.

בֵּין מִלָּה לַמִּשְׁפָּט הוּא חָזַר לְבַקֵּר,

הִמְשַׁכְתִּי לִכְתֹּב כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר.

הַכְּתִיבָה עוֹשָׂה רַק טוֹב,

מְשַׁמֶּשֶׁת לִי פְּסִיכוֹלוֹג.

בַּמָּקוֹם לְלַהֵג עַל סַפָּה,

אֲנִי שׁוֹפֵךְ מִלִּים עַל הַדַּף.

הַנִּיר סוֹבֵל כָּל דָּבָר,

אַף פַּעַם לוֹ לֹא נִמְאַס.

גַּם כְּשֶׁיּוֹרְדוֹת דְּמָעוֹת,

מִיָּד הֵן נִסְפָּגוֹת.

כְּשֶׁאֲנִי שָׁקוּעַ בַּכְּתִיבָה,

הַכְּאֵב נֶעֱלַם מִשּׁוּם מָה.

וּכְשֶׁאֲנִי מֵנִיחַ אֶת הָעֵט בַּצַּד,

אֲנִי חָשׁ אֶת הַכְּאֵב  מִיָּד.

שִׁירִים שֶׁנּוֹלְדוּ מִכְּאֵב,

בֵּין שְׁקִיעָה לִזְרִיחָה.

יוֹדְעִים לְסַפֵּר בִּזְמַן אֱמֶת,

שֶׁסֵּפֶר שִׁירִים צָמַח מִכְּאֵב.