חזרה ליצירות
שירים

המורה שלי (

אודי גלבמן | (06/09/2015 23:17) | 99 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל

המורה שלי היה טרובאדור של זמר
ועיניים רכות וחולמות-
הוא נע בדרכיה של ארץ חולמת:
ובצידי מזוודתו- אקורדיון.

ואצבעותיו משל לוטפות היו,
את עלי הפרחים שאליהם חייכו-
הילדות שסגדו לו כבר אז:
וקנקנים של דמעות נותרו אילמים-
בצידי הדרכים.

ואני חייב לו את החוב הקטן
של הילד נטול הנאת הצלילים המושלמת,
כי לבו זימר אל תוכי-
את המנגינות.

וממרחק השנים קסומות הגעגוע:
אומר לו תודה.
תודה שהיית שם:
עם החיוך, הלב-
וגם השירים. 



השיר מוקדש למורה לזימרה המופלא שהיה לי, נסים ורסנו.
חזותו היתה כשל דוריאן גריי, או שמא נסיך רוסי.
הוא היה מגיע לבית הספר על וספה , ולצידו האקורדיון. המורות היו מאוהבות בו - כולן.
התלמידות- מסתבר היום- חלמו עליו בלילות את חלומות ההתבגרות שלהן.
הכל מתגלה עכשיו.
הוא מת לפני שנה מאלצהימר: מחלה שאינה פוסחת , כך מסתבר, על צעירי הנצח. 
ידועתו הוציאה ספר אודות חייה עימו- שתחילתם בחטא הקדמון, וסופם- בדאגה עילאית לאהובה עד יום מותו.

תגובות

חזרה ליצירות