ש ת י

                                                             שֶּׁתִי

                                                                 נסים  פרנקו

זֶה זְמַן, שֶׁחֵפְצִי הָיָה עַז

לְסַפֵּר אוֹדוֹתֵיךָ

שֶּׁתִי הַנִּבְחָר כָּל שֶׁהִנְּךָ

רַכּוּת הַמּוּצָר

כָּפוּי לְחֵפְצִי לְכָל דָּבָר

שִׁבְתְּךָ מָעוּךְ וּלְעִיתִים כָּאוּב

לָשׁ עַצְמְךָ הֵנָּה וָהֵנָּה

כְּעִנְבָּל בָּזּוֹג

וּבָעֵת שֶׁתִּפְצֶה פִּיךָ, יִשָּׁמֵר

הַמֶּרְחָק לִכְבוֹדְךָ

שֶּׁתִי הַיָּקָר

אִיחוּדֶנוּ מִשָּׁמַיִם נוֹצַר

בִּלְעָדֶיךָ הָיִיתִי מְחוּסָר חֵן

וְתָמִיד נִיצָב בְּ- אָכֵן

נִזְקַק לְלִישָׁת בְּרִיאוּת יוֹמְיוֹמִית

וּלְאַחַר מִקְלַּחַת מְרִיחָה יוֹמִית

הַמְשַׁמֶּרֶת שֶׁלֹּא תִּכְאַב

שֶּׁתִי הַנֶּאֱמָן

אֲנִי נוֹהֵג בְּךָ כְגָחְמַן, וְאִלוּ

אַתָּה שׁוֹתֵק, לְלֹא צִּיץ אוֹ סִימָן

אַתָּה צָמוּד וְנִצְמַּד, לְעוֹלָם

לֹא לוֹקֵחַ צַד, כּוֹפֶה עָלַי

לְהִימָּצֵא מֵאוּנַךְ, כְּשֶׁאַתָּה נוֹטֶה לַצַּד

וְלֹא מְסַמֵּן לִי כֵיצַד

שֶּׁתִי הַבּוֹגֵר, נָא אַל תִּתְבָּגֵּר

סָפַרְתִּי עוֹד קֶמֶט, כּוֹחִי מִתְדַּרְדֵּר

חָפֵץ לָנוּס מִן הָאֱמֶת, עוֹד שָׁנָה עוֹד

עֶשֶׂר, וְעוֹד חָמֵשׁ, לָבֶטַח

מַשֶּׁהוּ יִשְׁתַבֵּשׁ, אַךְ כָּל עוֹד אַתָּה אִתִּי

הֱיֵה נִינוֹחַ כָּל הַעֵת

וְאַל תִּתְרַגֵּשׁ

כְּשֶׁאֲשַׂחֵק שֵׁשׁ-בֵּשׁ.