רָחֵל אִמֵּנוּ/ דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                                     4.11.2012

רָחֵל  אִמֵּנוּ/ דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

רוֹעַת צֹאן,יָפָה וַאֲהוּבָה.

שָׁנִים הִמְתִּינָה לְמִמּוּשׁ אַהֲבָתָהּ.

אֲהוּבַת יַעֲקֹב הָיְתָה,

לָבַן הִחְלִיף אוֹתָה בְּלֶאָה.

עֲקָרָה הָיְתָה רֹב חַיֶּיהָ,

קִנְאָה בְּלֵאָה בַּאֲחוֹתָהּ.

לְאַחַר סֵבֶל וּתְלָאוֹת,

אֵתְּ יוֹסֵף יַלְדָּה.

אַחֲרַיו  אֶת בִּנְיָמִין,

וּבְלֵדָתוֹ הִיא נִפְטְרָה,

בְּטֶרֶם עֵת מֵתָה,

בְּדֶרֶךְ אַפַרְתַה נִקְבְּרָה.

בִּנְבוּאַת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא,

הִיא סֵמֶל לְאֵם מְסוּרָה.

מִמְּקוֹם קְבוּרָתָהּ עַל אֵם הַדֶּרֶךְ

אֶת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּת הִיא מְלַוָּה.

"מִנְעֵי קוֹלְךָ מִבְּכִי"

 אֱלֹהִים שׁוֹעֶה לִתְפִלָּתָהּ.

אֵת בָּנֶיּהָ הוּא מֵשִׁיב.

כִּי יֵשׁ שָׂכַר לִפְעֻלָּתָהּ.

בְּיָמִים אֵלֶּה שֶׁל סְלִיחוֹת,

בָּאתִי לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְּרָה.

לְהִתְפַּלֵּל לֶאֱלֹהֵי צְבָאוֹת,

שֶׁיְּקַבֵּל אֶת תְּפִלָּתִי כְּתְּפִלָּתָהּ.

יד) כֹּה אָמַר יְהוָה, קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים-

-רָחֵל, מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ; מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ, כִּי אֵינֶנּוּ. 

טו) כֹּה אָמַר יְהוָה, מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי, וְעֵינַיִךְ, מִדִּמְעָה:

  כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם-יְהוָה, וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב.

  טז) וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ, נְאֻם-יְהוָה; וְשָׁבוּ בָנִים, לִגְבוּלָם.

(ירמיהו ל"א 14-16)