בִּזְמַן שָׁאוּל  /  נסים פרנקו

...כָּעֵת אַתְּ יְכוֹלָה לְגַחֵךְ

לִשְׂמֹחַ לָאֵיד

נוֹתַרְתִּי כְּדֵי לִשְׁמֹעַ צְחוֹקֵךְ

שֶׁמַּכֶּה כְּהֵד

יְרִידָה תְּלוּלָה סִפּוּר כּוֹאֵב

אֲנִי שָׁרוּי תָם

כְּמוֹ בִּבְלִילָה שׁוֹתֶה מִסְתָּאֵב

מִמֶּנָּה לֹא קָם

זֶה זְמַן שָׁאוּל שֶׁמִּתְנַקֵּם

חוֹנֵק כָּל חֵשֶׁק

בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי לְהִשְׁתַּקֵּם

כָּלוּא בָּרֶשֶׁת

אוּלָם הָיוּ יָמִים לֹא מִזְּמַן

כְּשֶׁעוֹד הָיִית כָּאן

הָיִיתִי לָךְ תָּמִיד מְזוּמָן

חוֹבֵק בַּמִּשְׁכָּן

הֲיִי שָׁלוֹם  אַיֶּלֶת חֶמֶד

כּוֹאֵב אֶת לֶכְתֵךְ

אֶזְכּוֹר כֵּיצַד הָיִינוּ צֶמֶד

וְאֶנְצוֹר דְּמוּתֵךְ

בִּפְאֲתֵי הַעֵת הַשֶׁאוּלָה

צָץ רֶגַע הֵיכֵּרוּת

וְקָרוֹב לְסוֹף הַמַּעֲלָה

הוֹתָרְתְ אוֹתִי כָּרוּת.