זוֹ שֶׁעָבְרָה  /  נסים  פרנקו

מַחְלָפוֹת הַפָּז גָּלְשׁוּ בְּעֶדְנָה

עַל קִמּוּרֵי הַשֶּׁנְהָב הָרַכִּים

וְזָקְפוּ עֶרְגָּתִי הַטְּעוּנָה

שֶׁשָּׁטְפָה בְּכֻלִּי פַּכִּים זַכִּים

הֵיכַל בּוֹהֵק רַעֲנָן פּוֹסֵעַ

וְכָל פְּעָמָיו אוֹמְרִים נְעוּרִים

עִם כָּל תְּנוּעָה מֵיתָר בִּי פּוֹקֵעַ

וְכָל תִּקְווֹתַי הוֹפְכִים מְרוֹרִים

פַּג הַמַּרְאֶה נֶעֱלַם לִבְלִי שׁוּב

אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אֶל אֲשֶׁר הָלְכָה

נוֹתַרְתִּי נִכְסָף נִפְעָם וְעָצוּב

עַל כִּי אוֹתִי אֶל חֵיקָהּ לֹא לָקְחָה

עֲדַיִן אֲנִי שׂוֹחֶה בַּחֲלוֹם

וּבוֹ  תָּמִיד הִיא בְּכָל הַדָּרָה

לְרֶגַע נִיצֶּבֶת לָה בַּחַלּוֹן

בְמִשְׁנֵהוּ נַפְשִׁי שׁוּב בִּסְעָרָה.