ניגון בשניים מאת יקיר וקארין

לפרוט לפרוטות עלייך

עד ישקטו המחשבות

המתפרקות באהבת מיתרייך

נצמדות לצלילייך בנשימות קטנות

שירים עולים מעלה בסולם

פוגשים בקימורייך

נשבים בקסמייך

ומתאחדים-

מורידים מטה נשמות חדשות

והיתה נשמה אחת באה ונחבאת

מסתירה כמיהותיה ושבה ונגלית

מיתריה - צליליי כינור,

קולה - אוושת נחלים בוכייה

ותפילתה - פריטת עין דומעת

והיה ליבה סוער, רועם כתוף

וּכְמִרְיָם היתה יוצאת ומחוללת

למחילה בין כאן לעד סוף

כי היא, גדולתה, לתת ולמחול.

בניגוני אהבה וסליחה

חגים סביבך ניצוצות מנשמתך

מלאי אורה מרקדים בחשיכה