ים הארגמן

                   יַם הָאַרְגָּמָן  / נסים  פרנקו

שָׁמַיִם עָטוּ חַג לְעֵת עֵרֶב

זוּגוֹת חֲבוּקִים  נִרְאוּ בַּקְּרָנוֹת

יַם הָאַרְגָּמָן אֶת אוֹרוֹ נִתֵּב

כְּמוֹ מֵאֵן אֶת הָרֶגַע לְשַׁנּוֹת

וְאַתְּ עוֹלָה כְּגַל עַל הַמֵּזַח

וּמֵעָלַי  עָבִים שֶׁל  ייִחוּלִים

רַבּוֹת מְשׂוּכוֹת אוֹתָן דִּילַּגְתִּי

אַךְ אַתְּ הִנַחְתְּ עוֹד אַחַת לְפָנַי

כְּבֵדִים פְּעָמַי בְּלֶכְתִי בַּשְּׁבִיל

גֶּשֶׁם תִּקְווֹת מִלֵּא אֶת נַעֲלַי

בַּלֵּב זְעָקָה אֶל מִי שֶׁמוֹבִיל

נוֹסְקִים פָּנַיִךְ  וְיוֹרְדִים אֵלַי

אֵין שּׁוּם אַקְלִים

בּוֹ אַתְּ מְעֻרְפֶּלֶת

גַּם אֵין אַף עֵרֶב

לְלֹא הִילָתֵּךְ

סְבִיב רֹאשִׁי אָבִיב פּוֹרֵחַ

עַל כְּתֵפִי קַיִץ נִצְחִי

בְּעוֹרְקַי הַסְּתָיו קוֹדֵחַ

וְהַחוֹרֶף נָטַל כֹּחִי

דְּבַשׁ טַל  וּפֵרוֹת  נוֹטֶפֶת

שְׁלַל טְעָמִים בְּיַם נִיחוֹחוֹת

כָּל יֵשׁוּתִי רַק בָּךְ

נִשְׁטֶפֶת

כִּי אַתְּ הִנֵּךְ רָז

הַהַשְׁרָאוֹת.