ריחות

ריחות/ עידית אורדן©   2/11/2015

חוש הריח הוא אחד מחמשת החושים,

מלווה הוא אותנו מקטנוּת ועד היותנו קשישים.

כשהולכים אנו ברחוב או לטייל,

בריחות שונים נתקֵל.

ריחות נעימים  עלינו כמובן מועדיפים

אך גם הריחות הלא נעימים , לאוויר את ריחם   מדיפים.

                          בספר הזיכרונות שלי , נכלל גם  חוש הריח

וכשאדפדף בו  אוכל להיזכר בריחות  שבדמיון  אוכל להריח .   

ריחות המאכלים  הנפלאים והעוגות  הנהדרות שאמא אפתה

הפיצו ריחם הטוב בכל הבית , הם תמיד מזכירים לי  אותה.

מריחות של בושם  וסבון של פעם מתמוגגת

את ריח הסדינים, המגבות והבגדים  הנקיים,להריח  נוהגת.

לשאוף את  ריחות הפרחים

ריחם הנהדר של הורד, הלבנדר, והיסמין שבאגרטלי מתארחים

אחרי הגשם מתענגת   מניחוח האדמה הלחה

ומריח פרחי ההדרים שאותם אני מריחה.

כמה נעים ריח  הסבון הנודף  מהגוף והשיער לאחר מקלחת

וריח של תינוק ל"הסניף" ללא נחת.

גם ריח של אסוציציה  נמצא בספר הזכרונות

כשריח  הדלק והאוכל על הגחלים מתערבבים  ביחד בתחנות .

באלבום הריחות שוכנים ריחות מעבדה

שבהם אבי ערך ניסויים בחומרים  להמצאת  תרופה.

לא נעימים  כלל הריחות שם

אך הריח שהתלווה לבגדי אבי האהוב, כְּרֵיחַ מיוחד  מאד, נרשם!

ריחות שבהם אני נתקלת, באפי נטמנות

והם מועברים לספר הזכרונות.

מדללת ושומרת בספרי רק את הריחות החשובים

כל הריחות בספר לי  טובים.

כמו שאומר הפתגם הישן:

על טעם וָריח

אין  על מה לְהִתְוַכֵּחַ!