חַיֵּי שָׂרָה/דָּוִד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                               

חַיֵּי שָׂרָה/דָּוִד סָמוֹכָה דּוּדִי

אַבְרָהָם בַּדֶּרֶךְ אֶת יִצְחָק לַעֲקֹד,

הַשָּׂטָן מְנַסֶּה לָשִׂים לוֹ מִכְשׁוֹל .

כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן,

לִטְמֹן  פַּח נִסָּה,לְהַכְשִׁיל אוֹתוֹ בְּזָדוֹן.

הַשָּׂטָן "נִכְשָׁל" לֹא עָמַד בַּמְּשִׂימָה,

רָץ לַשָּׂרָה "הַחֻלְיָה הַחַלָּשָׁה".

סִפֵּר לָהּ אֶת "סִפּוּר" הָעֲקֵדָה,

מְצַעָר שָׁרָה אֶת נִשְׁמָתָהּ נָפְחָה .

"וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הוּא חֶבְרוֹן--בְּאֶרֶץ כְּנַעַן;

 וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ".

אַבְרָהָם שָׁמַע אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַמָּרָה,

הִגִּיעַ לְחֶבְרוֹן לִקְנוֹת קֶבֶר לְ"אֲחֻזָּה".

נָשָׂא דִּבְרֵי הֶסְפֵּד וּבִכָּה אֶת שָׂרָהּ,

בִּקֵּשׁ "מִבְנֵי חֵת" לִקְנוֹת אֶת "מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה"

אַבְרָהָם לֹא רָצָה לְקַבֵּל מַתָּנָה,

בְּ"כֶסֶף עוֹבֵר לַסּוֹחֵר" אֶת הַמְּעָרָה קָנָה.

כְּדֵי שֶלֹא יַזְכִּירוּ לוֹ בְּחָלוֹף הַשָׁנִים,

שֶׁקִּבֵּל אֶת הַמְּעָרָה כְּחֶסֶד וְלֹא לְתָמִיד.

"וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן,

אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֵּר בְּאָזְנֵי בְּנֵי-חֵת-

-אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר".

בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה טְמוּנִים אָדָם וְחַוָּה,

מִשְּׁאַלַּת לִבּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הָיְתָה לִקְנוֹתָהּ.

בִּרְבּוֹת הַשָּׁנִים לַאֲחֻזַּת קֶבֶר הָפְכָה,

מָקוֹם מִשְׁכָּן אַחֲרוֹן "לְאָבוֹת הָאֻמָּה".

שַׁבַּת שָׁלוֹם !!!!!