בקו ובכתם

בְּקַו וּבְכֶתֶּם

נסים  פרנקו

תּוֹחֵם בְּקַו כָּל הֶבֶל וּסְחִי

מְפַזֵּר כִתְמֵי צֶבַע

בּוֹלֵם בְּקַו, טִפָּה סְפוּחִית

וְעֵינָיו אֶל הַטֶּבַע.

חֲצִי שֶׁמֶשׁ תָּאִיר אֶת עֵינָיו

קַו אוֹפֵק מַרְאִית שְׁנוּנָה

וּבַמִּכְחוֹל מְצַיֵּר חַיָּיו

כֶתֶם, בְּיָד אֲמוּנָה –

כָּל חַיָּיו הָיוּ קַו וַתֶלֶם

כָּךְ לִקֵּט הוּא הַמַּרְאוֹת

כְּכִתְמֵי פָּז הָיוּ כָל אֵלֶּה

לְעֵינָיו הַמִּשְׁתָּאוֹת

רוּחוֹת חַיִּים הֵם, קַו וַכֶתֶּם

מִכְתָּם, אוֹ בְּקַו נִשְׁבַּר

קַו לַיְּצִירָה עִם שִׁיר בְּרֶתֶּם

עִידַּנָּם, טֶרֶם עָבַר –

עַל כֵּן תָּמִיד, ייִמַתַּח הַקַּו

וְכֶתֶם, יִצֹּר תְּמוּנָה

וְכָל אָמָּן מִקִרְבּוֹ יִשְׁאַב

אָמָּנוּת הִיא אֱמוּנָה.