שירים

שם, היכן שהשמיים
מפסיקים לבכות,
עיניי נוטלות את העול
ודמעותיי לא נוטרות.
הן ממטירות
מי אש וגופרית
והעשן מסתלסל בין
תימרות הכאב
ורוח אלוהים
מחייכת
ומשתובבת
בשערים.

ואני אוחז
בעטרת,
שלא ייפול
ראשי.

תגובות