עולם

עולם

עם נצנוץ ראשון של שחר

עמדתי בִּמְרוֹמֵי פְּסַגּוֹת נישׂאות

וירדתי אל מול פני הים

נתמלאתי תְחוּשַת הַפְלָאָה גְּדוֹלָה

ראיתי את העולם נפרשׂ לרגלי.

התרוממתי על בהונות רגלי

פרשׂתי ידי לצדדים –

כמעט כמלאך הייתי.

בהיתי במרחקים

דומה היה כי העולם

קרב ובא אלי,

גועש כמו גלי הים.

הרוח נשב כנגדי

מרעיד אותי,

כמו דֶּגֶל על ראש תורן.

עמדתי כך

ולא הייתי צריכה להגיע

לשום מקום,

פלא שאין לו סוף

התגלה לי.